120
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כולל הברכה ששמו שלו לא יתמעט36, נכללות בברכה שנתן לו יצחק לפני כן37.
ז. "ברכת אברהם" תתקיים בפועל אצל יעקב
אך מתעוררת השאלה: מהי כוונת יצחק בברכו את יעקב בברכות המיוחדות האלו של "ברכת אברהם", והרי ברכות אלו לא קויימו, לכאורה, אצל אברהם עצמו?
מובן, שכוונת הברכות היא גם לגבי העתיד והדורות הבאים, אך כיון שברכה זו ניתנה לאברהם משום שה"דרך" שלו "ממעטת פריה ורביה", קשורה הברכה לפריה ורביה של אברהם עצמו, ואת זאת אין רואים, לכאורה,
שהרי לאברהם נולד בן אחד בלבד משרה – יצחק, אשר דוקא "ביצחק יקרא לך זרע"38, ולא כן ישמעאל ובני קטורה39. ואם כך, כיצד ייתכן לומר שבלידת בן אחד, יצחק, התבטאה הברכה של פריה ורביה שניתנה כדי למנוע את המיעוט של פריה ורביה עקב ההליכה בדרך?
וכן לגבי הברכה "והתברכו בזרעך" אין אנו רואים, לכאורה, שהיא קויימה אצל בני אברהם עצמו. ואדרבה, בנוסף לכך שדוקא ביצחק יקרא לך זרע, כדלעיל, הרי אף לפני שנולד יצחק נאמר על ישמעאל40 "והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו" – "הכל שונאין אותו ומתגרין בו".
לפיכך ממשיך רש"י ואומר "יהיו אותן ברכות האמורות בשבילך": הברכות שנאמרו לאברהם, הן עצמן תתקיימנה בפועל דוקא אצל יעקב41. וכפי שאכן רואים, שליעקב נולדו שנים עשר השבטים42, שבכך כבר ניכרת התחלה של "גוי גדול" – כבר רואים את השפעת הברכה אשר מונעת מיעוט פריה ורביה עקב ה"דרך".
ח. שליחת יעקב בעצמו
ויש לומר עוד שבכך משיב רש"י לשאלה בפשוטו של מקרא: כיצד ייתכן שיצחק שלח את יעקב בעצמו "פדנה ארם... וקח לך משם אשה", ולא נהג כאביו אברהם, אשר שלח שליח וציוה אותו43 "ולקחת אשה לבני משם"44?
הערות
- 36. ועד"ז בממון.
- 37. כז, כט – יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הוה גביר לאחיך גו'. ואי"צ לאומרו עוה"פ לפני הליכתו בדרך, משא"כ באברהם שהיתה הברכה הראשונה.
- 38. וירא כא, יב.
- 39. ראה תיב"ע שם. רמב"ן ר"פ תולדות. טור הארוך ופענח רזא ח"ש כה, ה. ולהעיר מפירוש (המיוחס ל)רש"י דה"א בתחלתו.
- 40. לך טז, יב ובפרש"י.
- 41. וראה גם פרש"י ויצא כח, טו: מה שהבטחתי לאברהם על זרעו לך הבטחתי כו'. וראה לקמן בפנים סעיף ט.
- 42. ורבותינו דרשו עם כל שבט נולדה תאומה ועם בנימין תאומה יתירה (רש"י וישלח לה, יז. וראה רש"י וישב לז, לה).
- 43. ח"ש כד, ז.
- 44. ראה גם אלשיך כאן: וש"ת כו' למה אגרע ממך כו' ואותי תצוה ללכת לחו"ל כו'.
רש"י על בראשית ל״ה:י״ז - הטקסט מספריא
כי גם זה. נוֹסַף לְךָ עַל יוֹסֵף; וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: עִם כָּל שֵׁבֶט נוֹלְדָה תְּאוֹמָה, וְעִם בִּנְיָמִין נוֹלְדָה תְאוֹמָה יְתֵרָה:
כי גם זה FOR THIS ALSO — also means additional to you, over and above Joseph. Our Rabbis explained that with each of Jacob’s sons a twin-sister was born, whilst with Benjamin an additional twin sister was born (Genesis Rabbah 82:8).
רש"י על בראשית ל״ז:ל״ה - הטקסט מספריא
וכל בנתיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲחָיוֹת תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וּנְשָׂאוּם, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּנַעֲנִיּוֹת הָיוּ, אֶלָּא מַהוּ וְכָל בְּנֹתָיו? – כַּלּוֹתָיו, שֶׁאֵין אָדָם נִמְנָע מִלִּקְרֹא לַחֲתָנוֹ בְּנוֹ וּלְכַלָּתוֹ בִתּוֹ:
וימאן להתנחם. אֵין אָדָם מְקַבֵּל תַּנְחוּמִין עַל הַחַי וְסָבוּר שֶׁמֵּת, שֶׁעַל הַמֵּת נִגְזְרָה גְזֵרָה שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִן הַלֵּב וְלֹא עַל הַחַי (בראשית רבה):
ארד אל בני. כְּמוֹ עַל בְּנִי, וְהַרְבֵּה אֶל מְשַׁמְּשִׁין בִּלְשׁוֹן עַל, אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים (שמואל ב כ"א), אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל מוֹת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ (שמואל א ד'):
אבל שאלה. כִּפְשׁוּטוֹ לְשׁוֹן קֶבֶר הוּא – בְּאֶבְלִי אֶקָּבֵר, וְלֹא אֶתְנַחֵם כָּל יָמַי. וּמִדְרָשׁוֹ, גֵּיהִנֹּם; סִימָן זֶה הָיָה מָסוּר בְּיָדִי מִפִּי הַגְּבוּרָה, אִם לֹא יָמוּת אֶחָד מִבָּנַי בְּחַיַּי, מֻבְטָח אֲנִי שֶׁאֵינִי רוֹאֶה גֵיהִנֹּם:
ויבך אתו אביו. יִצְחָק, בּוֹכֶה הָיָה מִפְּנֵי צָרָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אֲבָל לֹא הָיָה מִתְאַבֵּל, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חַי:
וכל בנתיו AND ALL HIS DAUGHTERS — R Judah said: a twin-sister was born with each of Jacob’s sons and they each took a step-sister to wife (It was these daughters who comforted Jacob) R. Nehemiah said: their wives were Canaanite women and not their step-sisters; what is meant then “by all his daughters”? His daughters-in-law, for a person does not hesitate to call his son-in-law his son and his daughter-in-law his daughter (Genesis Rabbah 84:21).
וימאן להתנחם BUT HE REFUSED TO COMFORT HIMSELF — A person does not accept consolation for one living whom he believes to be dead, for with regard to the dead it is decreed that he be forgotten from the heart, but it is not so decreed with regard to the living (Genesis Rabbah 84:20).
ארד אל בני I WILL GO DOWN TO MY SON — This has the same meaning as על בני, on account of my son. There are many examples where אל is used in the sense of על: (2 Samuel 4:21) “(אל) because of Saul (ואל) and because of his bloody house”; (1 Samuel 4:21) “(אל) because the ark of God was taken (ואל) and because of the death of her father-in-law and her husband”.
אבל שאלה MOURNING INTO THE GRAVE — According to the literal meaning שאל means “the grave” — whilst I am still in a state of mourning I shall be interred (i.e. even to the day of my burial I shall mourn) and I shall not be comforted all my life. The Midrash explains it to refer to Gehinnom. “This omen has been given me by God: if none of my sons die during my lifetime I may be assured that I shall not see Gehinnom” (Midrash Tanchuma, Vayigash 9).
ויגש). ויבך אתו אביו THUS HIS FATHER WEPT FOR HIM — His father refers to Isaac: he wept for Jacob’s trouble, but he did not mourn for he knew that he (Joseph) was alive (Genesis Rabbah 84:21).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.