104

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הטבע וההגיון לא ייתכן הדבר, אך "עדות יש כאן" – בדומה לעדות, שבה מעידים על דבר שראו, והכרחי להאמין לכך.

ו. התכללות חסד וגבורה בעבודה הרוחנית של כל יהודי

ההוראה הנלמדת בכך לעבודתנו הרוחנית היא:

כידוע47, הסיבה לכך שאברהם יצחק ויעקב נקראים אבות, היא משום שהם השורש והמקור של כל אחת מנשמות ישראל, ודרגתו של כל אחד מן האבות עוברת בירושה לכל אחד ואחד מבניהם אחריהם בכל דור ודור. ולכן אצל כל יהודי צריכים להיות סוגי העבודה הרוחנית של כל שלושת האבות.

מכך מובן, שגם "צר קלסתר פניו...", התכללות של חסד וגבורה, יכולה וחייבת להיות אצל כל יהודי. לדוגמא, כנאמר בתניא48, בכיה תקיעא בליבאי מסטרא דא וחדוה תקיעא בליבאי מסטרא דא.

וזה נעלה ממגבלות הטבע ומסדר ההשתלשלות. כאמור לעיל, שלפי סדר ההשתלשלות חסד וגבורה הם שני קוים מנוגדים, ואינם יכולים להתאחד. כנאמר בספרי49, שאהבה ויראה יכולות להיות יחדיו אצל הקדוש־ברוך־הוא בלבד – רק בעבודת ה', ולא בעניני העולם.

אבל בענין של "בכיה תקיעא..." יש שתי דרגות50: א) המרירות תהיה ביום חמישי בלילה והשמחה – בשבת. ב) אפשרות קשה יותר – המרירות והשמחה תהיינה ביחד, בבת אחת. וכיוון שכל יהודי הוא יורש של האבות, והרי יורש מקבל הכל, לכן יכול כל אחד, ולפחות מדי פעם, להגיע גם לאופן זה.

ז. יש לבחור בקו החסד

הוראה נוספת הנלמדת מכל האמור לעיל היא:

כדי שהכל יעידו שאברהם הוליד את יצחק, יכול היה הקדוש־ברוך־הוא ליצור מלכתחילה את קלסתר פניו של אברהם דומה ליצחק51, אך אפילו

הערות

  1. 47. שלכן אין קורין אבות אלא לשלשה (ברכות טז, ב), כי בחי' השבטים יש לך אדם שאין בו כלל בחי' ומדריגות אלו, משא"כ בחי' האבות צריך להיות בכל אדם (תו"א וארא נה, א. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 49 בהערה).
  2. 48. ספל"ד.
  3. 49. ואתחנן ו, ה.
  4. 50. ראה אגה"ת פ"י ורפי"א.
  5. 51. מכיון שההעדאה הוצרכה להיות על שייכות יצחק ואברהם (כי על זה הי' הטענה).
  6. . כן הלשון (דעת בלא וא"ו) באוה"ת ובכ"מ; ובלקו"ת פקודי (ד, ב) ובכ"מ: דעות (בוא"ו) אותיות עדות. ולהעיר בתקו"ז תס"ט בתחלתו. קה"י ערך דעות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.