103
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
של יצחק דומה לאברהם" לא היה רק במראה הגשמי שלהם, אלא אדרבה: הם היו דומים במראה החיצוני, משום ש"קלסתר הפנים" שלהם ברוחניות היה דומה
וזאת לפי המבואר במספר מקומות:
למרות שחסד וגבורה מנוגדים זה לזה, בכל זאת גבורות יצחק הן המשך ותוצאה של החסדים של אברהם, כנאמר בפסוקנו כאן: אברהם הוליד את יצחק.
ולא רק משום שהגורם לגבורה הוא חסד: מדת החסד "מעוניינת" שההשפעה תתקבל, והרי רוב טובה אין יכולים לקבל38, ולכן הכרחי לעשות זאת דוקא באמצעות הגבורה – צמצום השפע39 – אלא אף יותר מכך: גבורות דיצחק הן חסד בגלוי, דוקא באמצעות הגבורות יש ריבוי ותוספת בהשפעה40, כפי שידוע הסבר המושג "גבורות גשמים"41, ולכן נאמר42 על יצחק "וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק".
ואיחוד זה – "התכללות" – שבין חסד דאברהם וגבורה דיצחק נובע מעל לסדר ההשתלשלות – ולכן אפשרי איחוד בין ענינים מנוגדים.
בכך יובן גם הרמז בלשון חז"ל43 "והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק". אין נאמר "וידעו" וכדומה, אלא "והעידו", ורש"י חוזר על ביטוי זה שנית: "עדות יש שאברהם הוליד את יצחק" – מהי ההדגש כאן שזוהי עדות?
ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
עדות היא דוקא לגבי דבר נסתר. על דבר גלוי, ואפילו על דבר שעשוי להתגלות, אין צורך בעדות כלל44. כלומר, באמצעות עדות מתגלה ענין אשר כשלעצמו הוא מעל לדרגת התגלות – לא עבידא לגלויי. וברוחניות זוהי ההמשכה מדרגה שלמעלה מהשתלשלות45.
וזהו בעניננו הרמז ב"עדות". "אברהם הוליד את יצחק" – ההתכללות של חסד וגבורה – נובעת מ"המשכת" הדרגה שלמעלה מהשתלשלות46: לפי
הערות
- 38. ע"ד תענית כג, א.
- 39. לקו"ת ואתחנן יג, ג. ובכ"מ.
- 40. ביאוה"ז יב, ב. סידור שער התקיעות בסופו (ושם: ולכן עיקר ומקור כל הברכות לעולם המשיך יצחק דוקא). וראה במקומות שנסמנו בהערה הבאה.
- 41. משנה ריש תענית. לקו"ת שם. תו"א קז, ב. סה"מ תקס"ב ע' לב ואילך. ובכ"מ.
- 42. יהושע כד, ג.
- 43. לשון רש"י כאן. וכן בתנחומא כאן "שיעידו".
- 44. ראה ר"ה כב, ב.
- 45. ראה לקו"ת ד"ה אלה פקודי ס"ד. ד"ה ויקם עדות ה'ש"ת. לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 205.
- 46. ויש לקשר זה עם המבואר באוה"ת (ריש פרשתנו) שהתכללות דחסד וגבורה, אברהם ויצחק, הוא מצד בחי' הדעת, ומביא שם שדעת אותיות עדות* (עיי"ש) – והרי דעת הוא בקו האמצעי שעולה עד פנימיות הכתר, עתיק (שלמעלה מהשתלשלות), והא למעלה מהתחלקות חו"ג (דלית שמאלא בהאי עתיקא, כלא ימינא – זח"ג קכט, א. וראה שם רפט, א).
- 38. ע"ד תענית כג, א.
- 39. לקו"ת ואתחנן יג, ג. ובכ"מ.
- 40. ביאוה"ז יב, ב. סידור שער התקיעות בסופו (ושם: ולכן עיקר ומקור כל הברכות לעולם המשיך יצחק דוקא). וראה במקומות שנסמנו בהערה הבאה.
- 41. משנה ריש תענית. לקו"ת שם. תו"א קז, ב. סה"מ תקס"ב ע' לב ואילך. ובכ"מ.
- 42. יהושע כד, ג.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

