65

הערות

1. 23. וגם לפמ"ש בגמרא שם, דמה שנוטל אחד מששים הוא דוקא ב"בן גילו" – הרי הקב"ה "תאומה" של ישראל* (ראה שהש"ר פ"ה, ב (בסופו)). ולהעיר מרמב"ם שם (ה"ד) "וכל המבקר את החולה כאילו נטל חלק מחליו כו'", שמפשטות לשון הרמב"ם משמע (וצ"ע ברדב"ז שם) שדין זה הוא ב"כל מבקר", גם כשאינו בן גילו. וכן משמע בויק"ר רפל"ד (לפי' המת"כ שם. וראה עץ יוסף שם). אבל להעיר שברמב"ם שם הלשון (א) "כאילו" (ב) "חלק" סתם. ואכ"מ.
2. 24. להעיר מרמב"ן (שצויין בהערה 15) "שהי' לו במראה השכינה ריפוי למחלת המילה" – הובא ונת' באוה"ת (בראשית כרך א) ריש פרשתנו וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה (ע' 85) שאין זה סתירה לפרש"י (פרשתנו יח, ב) דמלאך רפאל בא לרפאות את אברהם.
3. 25. סוטה שם.
4. 26. נדרים וב"מ שם. וראה דרישה לטיו"ד (סשל"ה סק"ס) דמי שאינו בן גילו "אינו ממעט חולי כלל". וראה הערה 23.
5. 27. ראה הערה 4־23.
6. 28. ויתירה מזו: גם בן גילו ד"נוטל כו' מחליו" אא"פ לדמות לבקור חולים דהקב"ה, שהרי בקורו של הקב"ה פועל רק להסיר את החולי מהחולה, משא"כ בבנ"א שהמבקר נוטל (לעצמו) מחליו – שלכן אא"פ ללמוד חיוב ביקור חולים דבן גילו מגמ"ח, כי הו"א שאינו מחוייב בזה (ב"מ שם).
7. 29. ב"מ פו, ב (בשינוי לשון).
8. 30. ראה גם דברי דוד לפרש"י עה"פ.
9. 31. ויש לומר, שמטעם זה מעתיק רש"י את שם בעל המאמר (דבא הקב"ה ושאל בשלומו) – רבי חמא בר חנינא – כי הוא הוא המ"ד בסוטה שם "מה .. הקב"ה ביקר חולים דכתיב וירא .. אף אתה כו'", ולשיטתו אזיל, דבקורו של הקב"ה אצל אברהם הי' רק לשאול בשלומו, ולכן מה הקב"ה כו' אף אתה כו'.
10. . וי"ל, שב' המ"ד בשהש"ר שם ב"תאומתי" – (א) כביכול לא אני גדולה ממנה ולא היא גדולה ממני, (ב) מה התאומים הללו אם חושש אחד כו' חבירו מרגיש – הם ע"ד ומעין ב' הפירושים ב"בן גילו": בפרש"י (נדרים שם) "בחור כמותו או זקן לזקן; בר"ן רא"ש ועוד (נדרים שם) – שנולד במזלו.