35

זה קשור לקיום העולם בכלל, לאחר המבול?

על כך מוסבר²⁵, שזכרון זה, אשר היה לפני כריתת הברית, לא היה בקשר לעולם בכלל, אלא בעיקר "על נח מצד עצמו, והיינו מצד עצם מעלת נשמות ישראל". ולכן אומרים²³ "וגם את נח באהבה זכרת", כאשר הכוונה היא ל"אהבה פנימית ועצמית" לנשמות ישראל.

אך דרוש הסבר: מיד לאחר המילים "וגם את נח באהבה זכרת" ממשיכים ואומרים "ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים בהביאך את מי המבול... על כן זכרונו בא לפניך...". כלומר, שהזכרון הוא כדי שתכרת ברית על קיום העולם?

ההסבר לכך הוא: כריתת הברית עם נח אודות קיום העולם איננה רק הבטחה סתמית שהעולם יתקיים, ולא ייחרב שוב על ידי מבול, אלא הכוונה היא שהעולם יהיה מותאם למטרה ולתכלית של בריאתו²⁶. וכיון שהעולם נברא "בשביל ישראל"¹², הרי מובן שכריתת הברית קשורה לזכרון – שקדם לה וגרם לה – "על נח מצד עצמו .. מצד עצם מעלת נשמות ישראל".

ז. כריתת הברית – גילוי כח האין־סוף

ענין זה – שכריתת הברית עם נח על קיום העולם היא על כך שהעולם יהיה בהתאם לתחילת הבריאה – משתקף בכך שהחידוש של כריתת הברית הוא שלא יהא שינוי והפסקה בהנהגת העולם – "עוד כל ימי הארץ... לא ישבותו"²⁷:

העדר השינויים בהנהגת הטבע מוכיח שמלובש בו כוח שמעל להגבלות, כוח האין־סוף²⁸. כי הטבע כשלעצמו, ככל הנבראים²⁹, אינו יכול להיות נצחי, ולא ייתכן שלא יהיו בו שינויים. אלא, הדבר נובע מכך שטמון בו כח אלקי שמעל לשינויים – "אני ה' לא שניתי"³⁰.

יוצא מכך, שתוקף ועוצמה זו, שניתנו למציאות העולם על ידי כריתת הברית, אינם³¹ ענין של העלם והסתר, אלא להיפך: ענין של גילוי כח האין־סוף, שמעל לשינויים.