397
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הסיבה לכך ש"צריך להתענות .. כפי המספר אשר חטא" היא מפני שעל ידי החטא נפגמים גם האיברים האחרים כפי שהם כשלעצמם. הסיבה לכך שצריך "להתענות ג' פעמים" היא מפני הפגם באיברים כפי שהם כלולים באיבר הקשור לחטא. והסיבה לכך שצריך "להשלים על כל פנים פעם אחת" את כל הצומות, ולא "ב' חצאי יום", היא מפני החומרה של הפגם הנגרם בעצם מהותו של האיבר, כפי שנתבאר לעיל –
וכל שלושת הענינים הללו מוסברים על ידי הבאת הדוגמא של הוצאת זרע לבטלה בשלושת המקומות הללו, כי בחטא זה מודגשים יותר כל שלושת הענינים.
יג. ההסבר לפירוט שלושת
האופנים: "עשר"
"עשרים" ו"לעולם"
לפי כל האמור לעיל ניתן להבין מדוע בדוגמא שמביא אדמו"ר הזקן לגבי הדעה "שצריך להתענות... כפי המספר אשר חטא" אין הוא אומר סתם "צריך להתענות פ"ד על כל פעם" או סגנון דומה לזה, אלא מפרט "עשר או עשרים... וכן לעולם":
על ידי שצמים "פעמים רבות כפי המספר אשר חטא" מתקנים את כל שלושת הסוגים של הפגם: על ידי שצמים את "מספר הצומות" בפעם הראשונה, מתקנים את הפגם שנגרם לעצם מהותו של האיבר. על ידי שצמים פעמים נוספות, מתקנים גם את הפגם שנגרם לאיברים הכלולים באיבר זה. ועל ידי הצומות הנוספים, לאחר שלושת הפעמים הראשונות, מתקנים גם את הפגם שנגרם לאיברים כשלעצמם.
ולכן מפרט אדמו"ר הזקן שלושה אופנים: "עשר", "עשרים", ו"לעולם", כי שלושת האופנים הללו מבטאים את שלושת האפשרויות שלעיל, כדלהלן.
יד. הקשר בין ג' האופנים הנ"ל לבין האות יו"ד לצורותיה השונות
בתורת החסידות41 מוסבר בענין "מילוי האותיות", שהמילוי של כל אות (האותיות שמהן מורכב שמה המלא של האות) הוא רק "כדי לפרש לזולתו". כפי שאכן מובן בדוגמא המובאת לעיל של האות יו"ד, שבמחשבה ובכתב, ניתן לחשוב ולכתוב, גם את האות י' בלבד, אבל כאשר רוצים לקרוא את שם האות בדיבור, לזולת, יש צורך להוסיף את המילוי של האות, את האותיות ו' ד'.
אך למרות זאת, גם המילוי ו' ד' נכלל לפני כן באות י' עצמה, אך גם בהיותו כלול בתוך האות, אין הוא "נחשב מבחינת עצמות אלא רק דבר נוסף על העצמות", כי הוא רק "כדי לפרש לזולתו".
ולפי זה מובן ששלושת האופנים – "עשר", "עשרים" ו"לעולם" – קשורים
הערות
- 41. ראה בכ"ז סדור קטו, ב. קנט, ב. קצב, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

