ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א

349

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כאשר הסוכה איננה "שלו" ממש, אלא¹⁴, מפני שסוכה שאולה היא אמנם כשלו ממש¹⁵, ושוב נשאלת, אפוא, השאלה ששאלנו: מדוע אין המינים השאולים נכללים ב"לכם" שאצל ארבעת המינים?

אך אפשר להסביר, שמן הפסוק "כל האזרח...", אין לומדים שאפשר להסתפק גם בסוכה שאיננה ממש "שלך", אלא להיפך, שבסוכה ישנו ענין מיוחד אשר בגללו גם סוכה שאולה נעשית "שלו ממש"^*. וההסבר הפשוט לכך הוא: כיוון שחבירו משאיל לו את הסוכה באופן שהיא תהיה בדיוק כדירת הקבע שלו של כל השנה (שהרי זהו העיקר בענין הסוכה, לעומת הלולב¹⁶ וכדומה, אשר לגביו – "שלך" הוא תנאי צדדי בלבד), לפיכך ההשאלה היא באופן של "שלו ממש" – "אדעתא דהכי (=במחשבה כזאת) השאילו"¹⁷.

ג. ההסבר בפנימיות:

שלושת הענינים

שבראש־השנה וביוה"כ

ויש להוסיף ולהסביר ענין זה לפי פנימיותם של הדברים: מן הפסוק "כל האזרח..." לומדים ש"כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת" – מפני המעלה המיוחדת של הסוכה,

הערות

14. ועפ"ז מובן מה שהוצרך לומר (סוכה לא, א) גבי סוכה גזולה "קרקע אינה נגזלת וסוכה שאולה היא" – כי גם בסוכה צריך לדין שלו ואצ"ל דל' זה הוא "לאו דוקא" (כבפנ"י שם). וכן מדגיש אדה"ז שם ס"ד "הרי הוא כשאול בידו". וכן בסעיף הנ"ל "מפני שאינה נקראת שלו ממש" משמע, דגם זה נק' "שלו" אלא שאי"ז שלו ממש, וראה אלי' רבה סק"ד שמשיג על המג"א "אבל הכא בקרקע כיון דהוי כשאולה הוי כמו לכם". ולהעיר מכפות תמרים סוכה לא, א.
15. עפ"ז אולי יש ליישב קושיית התוס' ד"ה ההוא (סוכה ט, א) למה צריך קרא דלך למעוטי גזולה "תיפוק לי' משום דהוה לי' מצוה הבאה בעבירה" (וראה מנ"ח שם) – כי גם בסוכה צ"ל תעשה לך שיהי' שלך (וי"ל שזוהי כוונת רש"י שם ד"ה למעוטי), ואי"ז רק לימוד למעוטי גזולה שגזול הוא פסול בסוכה. וראה שאג"א סצ"ט. ועפ"י כהנ"ל י"ל דתוס' ורש"י לשיטתייהו אזלי בדף כז, ב (הנ"ל הערה 8). וכן משמע מתוד"ה מאי טעמא גיטין (נה, א) קרוב לסופו "ובסוכה לא בעינן משלכם". אבל מל' פרש"י סוכה לא, א ד"ה ורבנן "יוצא אדם בסוכה שאינו שלו בשאולה" אין לדייק כן, כי כוונתו רק להמציאות.
*. בספר מכתב סופר סי' לח מבאר דכיון דגלי לן רחמנא מכל האזרח דסוכה שאולה כשרה, א"כ ע"כ לך לאו אכל אדם מישראל פרטי קאי אלא אכללות ישראל קאי לאפוקי משל נכרי והפקר והיינו טעמא דיוצא בשאול כיון שיש לו בעלים ישראל לך קרינן בי' (ועיי"ש שמטעם זה אין יוצא בסוכה שאולה מעכו"ם וכן שותפות עכו"ם). ולא זכיתי להבין סברתו – דמה ענין בעלות דכלל ישראל, דציבור – במצוה כסוכה, האם נחדש שצ"ל דיהודי (ע"ד ממושבותיכם תביאו) דוקא?! ואם נאמר – שמפני שיש בה קדושה אינה חלה בשל עכו"ם – הרי בפרט בקדושת קרבן (שזוהי קדושת סוכה – למ"ד זה (ראה פרש"י סוכה ט, א ד"ה על החגיגה. פרש"י ביצה ל, ב ד"ה לה' וד"ה על החגיגה. שו"ע אדה"ז ר"ס תרלח. וראה אוה"ת סוכות (ע' א'תשה) וש"נ)) – ישנה באו"ה. ומיעוטא דאו"ה בכיו"ב בקרא – הוא מ"ישראל" וכיו"ב, ולא מלשון דבעלות וממונא ("לך" וכיו"ב). ואם מפני שאינו יכול להקדיש מה שאינו שלו – הרי משאילו, ומאי נפק"מ דישראל או דעכו"ם.
16. במכש"כ מטלית שאולה (ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סי"ד ס"ו, ח. ובקו"א שם. וש"נ).
17. משא"כ בטלית שאולה (ראה בהמצויין בהערה הקודמת. וראה בהמצויין במאסף לכל המחנות סקל"א המתרצים זה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.