342
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
והרי במשך ארבעים שנות שהותם במדבר עשה משה רבינו לישראל טובות רבות בנוסף על אלה, כגון: המתקת המים המרים במרה, כיבוש ארץ סיחון ועוג14, ועוד.
ו) יתר־על־כן: בספרי נאמר כאן גם "ועשה לנו ניסים וגבורות", ומדוע משמיט זאת רש"י15?
[לצורך הבנת הדברים יש להסביר, שלמרות שלשונו של רש"י, שעליה מוסבים כל הדיוקים שלעיל, לקוחה מספרי, בכל זאת, כיון שרש"י מפרש לפי פשוטו של מקרא, ובמיוחד כיון שאין הוא מציין כאן כי פירושו לקוח מספרי, הכרחי לומר שבכל הדיוקים הללו הוא מסביר את פשוטו של מקרא].
ז) רש"י מסביר בפירוש רק את המילים "בעצם היום הזה". מדוע הוא מצטט איפוא ב"דיבור המתחיל" גם את המילים "וידבר ה' אל משה"?
ג. כאן אין מדובר על רשעים שפועלים בניגוד לרצון ה'
ההסבר לכך הוא:
ההבדל, בפשטות, בין המקרה שלנו לבין הדוגמאות המובאות מנח ומן המצרים הוא: בני דורו של נח והמצרים היו רשעים והתכוננו לפעול בניגוד לרצונו של הקדוש־ברוך־הוא, ולכן מובן מדוע הם סירבו לאפשר את כניסת נח לתיבה ואת יציאת בני־ישראל ממצרים, בניגוד לרצון ה'.
אך במקרה שלנו אין מובן: כיצד ייתכן לומר שישראל ימרדו, ח"ו, בקדוש־ברוך־הוא ויפעלו בניגוד לרצונו? כאן אין מדובר על דור המדבר, שאצלם מוציאים מספר מקרים שבהם פעלו נגד רצון ה', אלא על הדור שנכנס לארץ, שעליהם נאמר "ואתם הדבקים בה' אלקיכם"*, וקשה לפרש שהם התייצבו נגד רצון ה' בענין פטירת משה רבינו.
לפיכך, ללא ההוכחה ש"בג' מקומות נאמר בעצם היום הזה...", לא היה מתקבל, מסיבה זו, הפירוש הזה (שזוהי תשובת ה' על "אין אנו מניחים...") כאן; אך כיון ש"בג' מקומות נאמר...", ובשני המקומות האחרים הפירוש ברור מן המילים ללא שום קושי, מהווה הדבר הוכחה לכך ש"אף כאן" הפירוש הוא כך.
ד. בשלושת המקומות רצו למנוע מעבר ממקום למקום
כיצד חשבו ישראל למנוע את פטירת משה? – גם לכך רומז רש"י באמרו, לאחר הבאת הדוגמאות על נח ומצרים בהרחבה, "אף כאן...". בכך
הערות
- 14. ובפרט ע"פ פרש"י (דברים א, ד) "מה היטיב לנו כו' המתין עד שהפיל סיחון ועוג וכו'".
- 15. ולאידך – מוסיף רש"י "והעלה לנו את הבאר", ובספרי ליתא.
- *. ואתחנן ד, ד.
רש"י על דברים א׳:ד׳ - הטקסט מספריא
אחרי הכתו. אָמַר מֹשֶׁה אִם אֲנִי מוֹכִיחָם קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לִקְצֵה הָאָרֶץ, יֹאמְרוּ מַה לָּזֶה עָלֵינוּ? מַה הֵיטִיב לָנוּ? אֵינוֹ בָא אֶלָּא לְקַנְתֵּר וְלִמְצֹא עִלָּה, שֶׁאֵין בּוֹ כֹחַ לְהַכְנִיסֵנוּ לָאָרֶץ, לְפִיכָךְ הִמְתִּין עַד שֶׁהִפִּיל סִיחוֹן וְעוֹג לִפְנֵיהֶם וְהוֹרִישָׁם אֶת אַרְצָם וְאַחַר כָּךְ הוֹכִיחָן (ספרי):
סיחן אשר יושב בחשבון. אִלּוּ לֹא הָיָה סִיחוֹן קָשֶׁה וְהָיָה שָׁרוּי בְּחֶשְׁבּוֹן, הָיָה קָשָׁה, שֶׁהַמְּדִינָה קָשָׁה, וְאִלּוּ הָיְתָה עִיר אַחֶרֶת וְסִיחוֹן שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ, הָיְתָה קָשָׁה, שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה וְהַמְּדִינָה קָשָׁה (שם):
אשר יושב בעשתרת. הַמֶּלֶךְ קָשֶׁה וְהַמְּדִינָה קָשָׁה:
עשתרת. הוּא לְשׁוֹן צוּקִין וְקֹשִׁי, כְּמוֹ "עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם" (בראשית י"ד) וְעַשְׁתָּרוֹת זֶה הוּא עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, שֶׁהָיוּ שָׁם רְפָאִים שֶׁהִכָּה אַמְרָפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם". וְעוֹג נִמְלַט מֵהֶם, וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט", וְאוֹמֵר (דברים ג') "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים":
באדרעי. שֵׁם הַמַּלְכוּת:
אחרי הכתו AFTER HE HAD SMITTEN [SIHON] — Moses said: If I reprove them before they enter at least a part of the land, they will say, “What claim has this man upon us? What good has he ever conferred upon us? He only comes (his purpose is only) to vex us and to discover some pretext for leaving us in the wilderness, for he really has not the power to bring us into the land” On this account he waited until he had defeated Sihon and Og before them and had given them possession of their land — and only after that did he reprove them (Sifrei Devarim 3:2).
סיחן … אשר יושב בחשבון [AFTER HE HAD SMITTEN] SIHON … WHO DWELT IN HESHBON — Even if Sihon himself had not been difficult to defeat, but had resided at Heshbon, he would have been difficult to defeat, because the city was a difficult one to capture: and if it had been a matter of some other city, but Sihon had resided in it, it would have been difficult to capture, because its king, at least, would have been difficult to defeat. How much more was this so now when the king was difficult to defeat and the land difficult to capture (Sifrei Devarim 3:3; cf. Rashi on Numbers 21:23).
אשר יושב בעשתרת [AND OG] WHO DWELT AT ASHTAROTH — here, too, the king was difficult to defeat and the city difficult to capture (Sifrei Devarim 3:4).
עשתרת — This is an expression denoting rocks and anything hard, just as (Genesis 14:5) “Ashtaroth Karnaim”, (i.e. the hard rocks of Karnaim) (Sifrei Devarim 3:5)). And indeed this Ashtaroth is identical with Ashtaroth Karnaim where the Rephaim (the giants) were, whom Amraphel smote, as it is said, (Genesis 14:5) “And they smote the Rephaim in Ashtaroth Karnaim". Og, alone, escaped of them, and that is the meaning of what is stated, (Genesis 14:13; cf. Rashi) "And the one who escaped (הפליט) came", for it further states, (Deuteronomy 3:11) "For only Og, king of Bashan, remained of the remnant of the Rephaim",
באדרעי IN EDREI — the name of the royal city.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.