334
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כדי לתרץ זאת ממשיך רש"י "אמר משה: אני בשר־ודם, למחר אני מת..." – כיוון שייתכן שישראל יאמרו "לא קבלנו עלינו הברית", יש צורך ב"עדים שהם קיימים לעולם", כדי שיוכלו להכחיש טענה זו.
אך אין מובן: אלה הם עדים ממש, שהמטרה העיקרית בקביעתם היא שיוכלו להעיד מאוחר יותר ולפעול על ידי כך בענין, ולא רק שידעו אודות המאורע או הדבור, ואם כך, כיצד אפשרית עדות כזו באמצעות השמים והארץ36?
לפיכך מוסיף רש"י "ועוד (לא פירוש אחר, אלא תוספת הסבר על עדות השמים והארץ)37, שאם יזכו יבואו העדים ויתנו שכרם... ואם יתחייבו תהיה בהם יד העדים תחילה ועצר את השמים...". כלומר, השמים והארץ הם עדים מושלמים גם לצורך פעולה כעדים בענין שעליו הם מעידים, ולא רק לצורך שמיעת ההתראה בישראל והבדיקה אם היא מקויימת אם לאו38.
ו. החשיבות של ידיעת ישראל על קביעת העדים
לפי כל האמור לעיל יובנו גם שאר הדיוקים: כיוון שבפסוק זה נוסף ענין חדש, שהשמים והארץ הם עדים ממש, הרי שאחת המטרות של התראה בפני עדים היא שהמותרה ידע ויחוש את חומרת הדבר ויימנע מעשיית הבלתי־רצוי, ולא רק שיוכלו להעניש אותו אחר־כך, ולכן, כאשר אמר משה לשמים ולארץ "האזינו השמים... ותשמע הארץ", וקבעם לעדים, מתעוררת השאלה: הן חסרה כאן המטרה העיקרית של התראה בפני עדים, וצריך שישראל ידעו על כך, שהרי דברי משה אליהם לפני־כן "העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ" אינם קשורים לעדות, אלא להיותם סימן ואות, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה.
לפיכך מוסיף רש"י "שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים" – והכוונה היא לפסוק "ואעידה בם את השמים ואת הארץ" אשר בסוף פרשת וילך39, ששם אמר משה לישראל40, שהוא מעיד את
הערות
- 36. להעיר מכלי יקר ריש פרשתנו.
- 37. בדפוס ראשון דרש"י הלשון "ולא עוד אלא שאם יזכו כו'". וראה תנחומא כאן.
- 38. עפ"י כהנ"ל מובן ד"וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח גו'" (וילך לא, כא) וכן "והי' שם בך לעד" (שם, כו) אי"ז עדות גמורה אלא לאות וזכרון (ע"ד אופן הב' דפרש"י נצבים). וזהו שפירש"י (שם, כא) "שהתריתי בו בתוכה על כל המוצאות אותו". וראה רא"ם שם. צידה לדרך ריש פרשתנו.
- 39. ולהעיר שבדפוס ראשון בפרש"י וילך הוא בשינוי לשון: "לישראל אמר שאני מעיד עליכם את השמים ואת הארץ אבל לשמים וארץ לא אמר עדיין תהיו עדים" ומוסיף: "למדנו למי שמתרה על חבירו בפני עדים צריך שיאמר לעדים אתם עדי לפיכך עתה שבא לומר האזינו השמים סמוך להקהילם". ולפי"ז לפרש"י "ואעידה בם את השמים ואת הארץ" הוא בעיקר אמירה לשמים וארץ, ובכל הדפוסים אינו.
- 40. אף שהדיבור בפועל, "ואעידה בם גו'" הי' אל "הלוים נשאי ארון ברית ה'" (לא, כה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

