334

כדי לתרץ זאת ממשיך רש"י "אמר משה: אני בשר־ודם, למחר אני מת..." – כיוון שייתכן שישראל יאמרו "לא קבלנו עלינו הברית", יש צורך ב"עדים שהם קיימים לעולם", כדי שיוכלו להכחיש טענה זו.

אך אין מובן: אלה הם עדים ממש, שהמטרה העיקרית בקביעתם היא שיוכלו להעיד מאוחר יותר ולפעול על ידי כך בענין, ולא רק שידעו אודות המאורע או הדבור, ואם כך, כיצד אפשרית עדות כזו באמצעות השמים והארץ³⁶?

לפיכך מוסיף רש"י "ועוד (לא פירוש אחר, אלא תוספת הסבר על עדות השמים והארץ)³⁷, שאם יזכו יבואו העדים ויתנו שכרם... ואם יתחייבו תהיה בהם יד העדים תחילה ועצר את השמים...". כלומר, השמים והארץ הם עדים מושלמים גם לצורך פעולה כעדים בענין שעליו הם מעידים, ולא רק לצורך שמיעת ההתראה בישראל והבדיקה אם היא מקויימת אם לאו³⁸.

ו. החשיבות של ידיעת ישראל על קביעת העדים

לפי כל האמור לעיל יובנו גם שאר הדיוקים: כיוון שבפסוק זה נוסף ענין חדש, שהשמים והארץ הם עדים ממש, הרי שאחת המטרות של התראה בפני עדים היא שהמותרה ידע ויחוש את חומרת הדבר ויימנע מעשיית הבלתי־רצוי, ולא רק שיוכלו להעניש אותו אחר־כך, ולכן, כאשר אמר משה לשמים ולארץ "האזינו השמים... ותשמע הארץ", וקבעם לעדים, מתעוררת השאלה: הן חסרה כאן המטרה העיקרית של התראה בפני עדים, וצריך שישראל ידעו על כך, שהרי דברי משה אליהם לפני־כן "העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ" אינם קשורים לעדות, אלא להיותם סימן ואות, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה.

לפיכך מוסיף רש"י "שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים" – והכוונה היא לפסוק "ואעידה בם את השמים ואת הארץ" אשר בסוף פרשת וילך³⁹, ששם אמר משה לישראל⁴⁰, שהוא מעיד את