330

יקרה ההיפך. ואם כך, מדוע אין רש"י מפרש כך בפעם הראשונה, אלא דוקא כאן, כאשר משה מעיד את השמים והארץ עצמם?

ב. שאלות נוספות על דברי רש"י

כן יש להבין מספר דיוקים בדברי רש"י:

א) מדוע מאריך רש"י בדבריו ומפרש "שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים" – מדוע חשוב להודיע כאן לשמים ולארץ, שהוא התרה בישראל, שהשמים והארץ יהיו עדים?

ואין לומר¹³, שבכך נמנעת האפשרות של אי־הסכמת ישראל לכך שהשמים והארץ יהיו עדים, כי, לכאורה, אין הבדל לגבי העדים אם המותרה מסכים לעדותם אם לאו – הם נעשים עדים בין כך ובין כך?

וכן אין די בטעם, שהתראה מועילה רק כאשר המותרה יודע שמעידים לכך עדים¹⁴, כי זה אמור לגבי ישראל, והלוא הם כבר ידעו זאת מן הנאמר בפרשת נצבים, ואין לכך חשיבות כלפי השמים והארץ¹⁵, כלפי העדים¹⁶.

ב) לשון רש"י "אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו הברית – מי בא ומכחישם" – מדוע אין הוא משתמש בביטוי הכתוב ב"ספרי"¹⁷: "לא קבלנו עלינו את התורה"¹⁸ וכדומה, שללא עדים ניתן היה להכחיש את קבלת התורה והמצוות בכלל?

ג. שעדות בפרשתנו ובפרשת נצבים – ענין

אחד או לאו?

כדי להבין זאת יש להקדים ולהציג שאלה אחרת על הענין בכללותו:

לפי המשתמע מפירושי רש"י, יוצא, שדברי משה רבינו לישראל בסוף פרשת נצבים "העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ", והעדות שבפרשתנו – "האזינו השמים..." – הם היינו הך. ההבדל היחיד הוא, כדברי רש"י¹², ש"התם (בפרשת נצבים) לישראל אמר, אבל לשמים וארץ לא אמר, ועכשיו בא לומר: האזינו השמים וגו'", וכפי שאומר רש"י גם על פסוק זה: "שכך אמרתי להם, שאתם תהיו עדים". אבל, לכאורה, אין הדבר כך, כי הדברים שבפרשת נצבים, שעליהם אמר משה לישראל "העדותי בכם היום