329

כלפי השמים והארץ, אלא לישראל – כיצד עליהם להתנהג, ומה יהיו התוצאות אם הם לא ינהגו כך⁸ – ולפיכך מפרש רש"י, שמשה רבינו אמר לשמים ולארץ להאזין, ולהיות "עדים" להתראתו בישראל; ובהמשך הוא מסביר "ולמה העיד בהם שמים וארץ...".

אך יש להבין: לפני כן, בסוף פרשת נצבים⁹, נאמר "העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ", וגם שם מפרש רש"י שני פירושים: "שהם קיימים לעולם, וכאשר תקרה אתכם הרעה יהיו עדים שאני התרתי בכם בכל זאת. דבר אחר: העדותי בכם היום את השמים וגו' – אמר להם הקדוש־ברוך־הוא לישראל: הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם, שמא שנו את מדתם, שמא לא עלה... ומה אלו, שנעשו לא לשכר... – אתם, שאם זכיתם... על־אחת־כמה־וכמה". ואין מובן: א) מדוע שואל רש"י כאן "למה העיד בהם שמים וארץ", בשעה שכבר למדו לפני־כן על עדות השמים והארץ ועל הסיבה לכך להיותם עדים?

ב) אף אילו רצה רש"י, מסיבה כלשהיא, לפרש גם בפרשה זו את הסיבה לבחירת השמים והארץ לעדים, היה עליו לכתוב זאת בקצרה, מדוע הוא מרחיב בענין זה בפרשה זו, שבה הוא כתוב בפעם השניה, ולא בפעם הראשונה, על הפסוק "העדותי בכם היום את השמים..." ששם הוא בקצרה "שהם קיימים לעולם וכאשר תקרה אתכם..."?

ג) כן יש להבין לגבי הפירוש השני בפרשתנו: העובדה שרש"י אומר בפירוש השני בפרשת נצבים "אמר להם הקדוש־ברוך־הוא לישראל הסתכלו בשמים... שמא שנו את מדתם...", ואינו אומר זאת בפרשתנו¹⁰, מובנת¹¹, כי (כפי שכבר פרש רש"י¹²) את המילים "העדותי בכם היום..." אמר משה רבינו לישראל, שהוא מעיד את השמים והארץ, אך לא אמר זאת לשמים ולארץ, שהם יהיו עדים, ולכן מובן שהענין של "אמר להם הקדוש־ברוך־הוא לישראל: הסתכלו בשמים שבראתי..." שייך רק לשם, בפרשת נצבים, שישראל ילמדו לקחים מן השמים והארץ, אך אין הוא מתאים לפרשתנו:

אבל הפירוש השני שאומר רש"י בפרשתנו "שאם יזכו יבואו העדים ויתנו שכרם..." מתאים להיאמר, לכאורה, גם בפרשת נצבים, שמשה אומר לישראל, שהשמים והארץ הם עדים – שכאשר יזכו ישראל, יתנו העדים את שכרם, ואם ח"ו לא יזכו,