ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה א

304

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

התאחדותה של עצם הנשמה עם אלקות, נוצרת הכפרה והסליחה על חטאים.

זה מסביר מדוע דוקא ב"ליל יום הכיפורים נוהגין שקודם שמתפללין מתירים לכל העבריינים"⁵⁵:

בראש השנה אפשר להתעלות מעל למקום שיש לו קשר ל"עבריינים" ועבירות, אך אז אי־אפשר להתפלל עמם, כלומר – להתחבר ולהתאחד עם מציאות של "עבריינים" כאן למטה.

רק ביום כיפור מגיעים לאופן האמיתי של "ויעשו⁵⁶ כולם אגודה אחת" – שאפילו יהודים המוגדרים ביניתיים כ"עבריינים" מתאחדים עם כל ישראל, ומתפללים עמם "באגודה⁵⁷ אחת"⁵⁸.

ז. דוקא ביום כיפור, מתבטאת האחדות גם בעניני הגוף

ביום הכיפורים נוצרת האחדות בישראל למטה. לפיכך היא מתבטאת בנוסף לעניני הנשמה, גם בעניני הגוף:

בחמשת העינויים של יום כיפור אין הבדל בין יהודי אחד למשנהו. בקיום מצוה (חיובית) ובענין של פעולה ועשיה, יש הבדלים באופן הקיום ובדרגתו בין צדיקים גדולים לבין אנשים פשוטים וכדומה, אבל בענין של עינוי ושביתה, בענין של "לא", ענין של שלילה והעדר – אין הבדל בין יהודי אחד לזולתו⁵⁹.

וכך גם בפנימיותם של הדברים: הענין של "לחיותם ברעב"⁶⁰ – ה"חיות"

הערות

55. שו"ע אדה"ז שם ר"ס תריט. מטושו"ע שם.
56. נוסח תפלת של ר"ה ויום הכפורים.
57. לשון אדה"ז שם. ע"פ מנחות כז, א (וראה דעת אביי כריתות ו, ב). בחיי לתשא ל, לד (הובא בקיצור לשון בפרישה לטור שם. אלי' זוטא שם). ועיי"ש שהוא דוגמת זה שהד' מינים דסוכות (גם ש"אין עושין פירות" והערבה) צ"ל "באגודה אחת" (וראה לעיל הערה 47). וראה רש"י דלעיל הערה 25.
58. ע"פ המבואר בפנים י"ל בדא"פ (בפנימיות הענינים) הטעם שאומרים "על דעת כו'" רק ביוהכ"פ ולא בשאר תעניות צבור – אף שמקור הדין הוא מחז"ל (כריתות שם) "כל תענית* שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית כו'" (טור ושו"ע אדה"ז שם) – כי דוקא ביוהכ"פ מתגלה אחדות של כל ישראל. ומרומז בהטעם (כריתות שם. הובא בטור ושו"ע אדה"ז שם) "חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת" – כי קטורת היא העבודה העיקרית דיוהכ"פ, וצ"ל "דקה מן הדקה" (יומא מה, א. כריתות שם), הרומז לבחי' "דקה מן הדקה" שבנשמה, עצם הנשמה, שמצד בחי' זו נעשה האחדות של כל ישראל והם מתכפרים [ויומתק עפ"ז מה שהביא בטור מחז"ל דכריתות דוקא, ולא דמנחות שם (שנלמד זה מלולב, כנ"ל הערה הקודמת)].
59. ראה עד"ז ד"ה אתה אחד לאדהאמ"צ (מאמרי אדמהמ"צ קונטרסים ס"ע י ואילך. ובארוכה – לקו"ש חט"ו ע' 227 ס"ג ואילך) – לענין המעלה בשביתת שבת. וע"ש, שזה ששווין הכל במצוה זו הוא מפני שהיא בעצמות הנפש בבחי' יחידה.
60. תהלים לג, יט. לקו"ת שה"ש סד"ה הנך יפה.
. ולהעיר מהשינוי: במנחות שם "בהרצאה" (וברש"י: כשהן מתענין כו'); בפרש"י (ובחיי) תשא שם "תעניותינו ותפלותינו" (ובכש"ט סשנ"ח: בגמרא כל תפלה כו'. וראה חדא"ג מהר"ל כריתות שם), בבחיי שם "כל אגודה שאין בה כו'; וביל"ש אמור (כג, מ): ישראל לא ישובו לארצם. ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.