274

אלקיך... כי הוא חייך ואורך ימיך...".

ועל כך מביא רש"י: (א) משל – "כאדם האומר לבנו...", שהאב אינו מסתפק באמירה "בחר לך חלק יפה בנחלתי", אלא "מעמידו על חלק היפה". (ב) הוכחה מן הכתוב שהקדוש־ברוך־הוא "מעמיד" את ישראל "על חלק היפה" – "ועל זה נאמר... הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך".

ג. השאלות על כך

אך עדיין אין מובנת ההרחבה בדברי רש"י:

א) לשם מה עליו להביא משל "כאדם האומר לבנו..." – רש"י יכול היה לומר דברים אלו מיד בנמשל, שהקדוש־ברוך־הוא "מעמיד" את ישראל "על חלק היפה"? ואדרבה – בנמשל מובן הענין, לכאורה, טוב יותר מאשר במשל:

לגבי התורה והמצוות שבנמשל הכרחית הצבעת הקדוש־ברוך־הוא שאלה הם "חיים" ו"חלק היפה", כי בעולם נראה פעמים רבות ש"דרך רשעים צלחה"¹⁰ ו"הצדיקים מצטערים בעולם הזה"¹¹, ולכן צריך להבהיר שהרשעים "סופן לדחות באחרונה"¹¹, והצדיקים "סופן לשמוח באחרונה"¹¹.

ואילו כאשר מדובר בבחירת חלק יפה של נחלה גשמית, קל הרבה יותר לראות מה יפה ומה אינו יפה, ואין כל כך צורך ב"מעמידו על חלק היפה".

ב) לאחר "ומעמידו על חלק היפה" ממשיך רש"י "ואומר לו את זה ברור לך", ומכך מובן, שלאחר שהאב "אומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי, ומעמידו על חלק יפה", עדיין יש צורך בפעולה נוספת – אמירת "את זה ברור לך". ואין מובן: (א) מדוע יש צורך בכך? (ב) היכן מוצאים אמירה זו בפסוק – בנמשל?

ג) בסוף דבריו אומר רש"י "ועל זה נאמר .. הנחת ידי על גורל הטוב..." – (א) הוא מתבטא "ועל זה נאמר", ביטוי שבא לפרש את הפסוק בתהילים, ולא "וכמו שנאמר" וכדומה – ביטויים המביאים הוכחה לפירוש הפסוק הנדון. (ב) הוא מציין שפעולת "מעמידו על חלק היפה" נעשית באופן של "הנחת ידי על גורל הטוב...",

והשאלות על כך הן: א) רש"י מפרש את פשוטו של מקרא של הפסוק הנדון, ומדוע הוא אומר "ועל זה נאמר (בתהילים)..."? ב) מהי הכוונה ב"הנחת ידי"?

ד. "ובחרת בחיים" – כאמירת "את זה ברור לך"

ההסבר לכך הוא:

הקושי שרש"י מתכוון לענות עליו בפירושו הוא:

הענין הכתוב בפסוקים אלו – "החיים