270

ה. הברית נכרתה עם הדורות הבאים עצמם – נשמותיהם וגופם

לפי זה יוצא, שלא זו בלבד שרש"י אינו צריך להוסיף שנשמותיהם של הדורות הבאים היו שם, או ש"ברא כרעיה דאבוה", אלא שפירושים אלו אינם מתאימים כאן לפי פשוטו של מקרא:

אם מסבירים שהברית נכרתה עם "אשר איננו פה" משום ש"ברא כרעיה דאבוה" יוצא, שהברית נכרתה בשני אופנים שונים: עם מי ש"ישנו פה" היא נכרתה עמו עצמו, ועם מי ש"איננו פה" לא נכרתה הברית עמו עצמו, אלא בתור "כרעיה דאבוה"²⁹.

כמו כן יש הבדל בין שני הסוגים אם מסבירים שהברית נכרתה לגבי מי ש"איננו פה" רק עם נשמותיהם, שהשתתפו בכריתת הברית, שהרי לגבי מי ש"ישנו פה" נכרתה הברית גם עם הנשמות וגם הגופים, ואילו לגבי מי ש"איננו פה" נכרתה הברית רק עם הנשמות.

ואילו לפי דברי רש"י, שמובן מן הפשט שהברית נכרתה "ואף עם דורות העתידים להיות", יוצא, שהברית נכרתה עם הדורות הבאים עצמם, לא משום "כרעיה דאבוה", ובאותו אופן ממש כפי שנכרתה עם מי ש"ישנו פה", כלומר, עם הנשמות ועם הגופים³⁰.

ובמיוחד לפי דברי רש"י לעיל "כך היו כורתי בריתות עושין מחיצה מכאן ומחיצה מכאן ועוברים בינתיים כמו שנאמר³¹ העגל אשר כרתו לשניים ויעברו בין בתריו", המראים³² שכל ה"עוברים בינתיים" מתאחדים. כלומר, לא זו בלבד שמתאחדים עם מי שכורתים עמו את הברית – עם הקדוש־ברוך־הוא – אלא גם כל אלו הנכללים בברית נעשים דבר אחד.

ו. לפי הפשט נכללים גם הגרים באותה ברית

לפי האמור לעיל מובן גם מדוע אין