269
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
העתידים להיות" איננה להדגיש את עצם הענין שהברית נכרתה גם עם הדורות הבאים, אלא ברצונו לפרש את האופן שבו נכרתה הברית עם ה"דורות העתידים להיות":
מן המילים "ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת כי את אשר ישנו פה .. ואת אשר איננו פה", מובן שלא זו בלבד שכריתת הברית מחייבת גם את הדורות הבאים, אלא שהיא נעשתה ישירות עם "אשר איננו פה", ובאופן הזהה בדיוק לכריתת הברית עם "אשר ישנו פה".
מסקנה זו הכרחית גם מכך שלאחר שאומרת התורה "לעברך בברית ה' אלוקיך" לגבי ה"נצבים... כולכם", היא חוזרת ומזכירה אותם שוב "ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת... כי את אשר ישנו פה" – והרי, לכאורה, מילים אלו מיותרות25, אלא הן נאמרו כדי להדגיש את ההכללה של מי ש"איננו פה" ביחד עם ש"ישנו פה". ולהסביר על ידי כך, שהברית נכרתה עם שני סוגים אלו באותו אופן ממש26.
לפיכך מצצט רש"י גם את המילים "ואת אשר..." ומפרש "ואף עם דורות העתידים להיות", וכך הוא מדגיש: א) שהברית נכרתה ישירות עם ה"דורות העתידים להיות"27, ב) שהברית נכרתה אתם באותו אופן בדיוק – ועל כך מצביעה המילה "אף" שהיא מחברת ומשווה – כמו שנכרתה עם מי ש"ישנו פה"28.
הערות
- 25. ראה אוה"ח כאן.
- 26. וכן משמע מראב"ע כאן בד"ה "ולא אתכם לבדכם" שמפרש "רק עמכם ועם הבאים אחריכם שהם בניכם ובני בניכם". וראה בד"ה "ואת אשר איננו".
- 27. ומה שכתב רש"י עה"פ (כט, יז) "פן יש בכם וגו': לפיכך אני צריך להשביעכם" י"ל אשר "בכם" כולל אף דורות העתידים (את אשר איננו פה – שהזכיר לפני זה). – ואפילו את"ל אשר מתחיל מ"כי אתם ידעתם גו' פונה היום גו'" נאמר רק להדור ההוא, הרי: הסיבה (ד"לפיכך") "ותראו את שקוציהם גו' פן יש בכם שרש פרה גו'" שייכת אף בדורות הבאים ממש כמו בדור דנצבים כולכם ולפיכך צריך להשביעם – אלא שנאמר לדור משה כמו שנאמר להם "אתם נצבים גו'".
- 28. לכאורה י"ל שזהו החידוש בכרי"ב הזאת (על הכר"ב דחורב) – דכאן היתה גם על הדורות העתידים, ואשר לכן לא הוצרך רש"י לבאר הצורך והחידוש בכר"ב הזאת (אף שהאריכו בזה במפרשים: ראה תנחומא כאן*. רמב"ן כאן (כט, יז). אברבנאל ואלשיך כאן. ועוד). עוד י"ל דגם הכר"ב עם אלו שישנו פה צ"ל, כי הכר"ב הא' הי' רק עם דור ההוא, והכר"ב דכאן הי' עם דור שנכנסו לארץ (שלא היו בכר"ב הא') ועם כל דורות הבאים, וכן פי' בצרור המור כאן. וא"צ רש"י לפרש זה – לאחרי שכבר אמר שבכר"ב כזו – צ"ל מפורש "ואת אשר איננו פה". לכאורה אין לומר (ע"פ פשש"מ) שהחידוש בהכר"ב זו הוא ענין הערבות כמרז"ל בגמרא (סנהדרין מג, ב) וכהובא בפרש"י פרשתנו (כט, כח) ובמפרשים שם – דהרי בפ' בחוקותי (כו, לז) "וכשלו איש באחיו" פרש"י "ומדרשו (סנה' כז, סע"ב. וש"נ) וכשלו איש באחיו זה נכשל בעוונו של זה שכל ישראל ערבין זל"ז"**. אבל י"ל שע"פ פשש"מ יש חידוש גם בזה בכר"ב כאן – ע"פ ל' רש"י בפרשתנו (כט, כח) "מעניש את הרבים על .. היחיד", היינו שהערבות בפ' בחוקותי הוא רק: א) כשלו איש באחיו – ממשפחתו או עמיתו וכיו"ב – ב) זה נכשל בעונו של זה, עונש דיחיד על היחיד. משא"כ כאן נתחדש שמעשה היחיד נוגע לרבים (וראה סנהדרין ושבועות שם: התם שיהי' בידם למחות כו').
- . בתנחומא כאן (ובילקוט) בתחלתו "שלש בריתות" (ואינו מבאר הצורך בכולם). ועד"ז הוא ברמב"ם סוף הל' מילה "נכרתו עליהן שלש בריתות" (ברכות מח, סע"ב: נתנה בשלש בריתות) ומביא הכתוב (דתבא כט, סט) אלה דברי הברית גו' מלבד הברית גו'. ומסיים "ושם הוא אומר אתם נצבים היום כולכם לעברך בברית ה' אלקיך כו'". וראה פרש"י ברכות שם. ואכ"מ.
רש"י על דברים כ״ט:י״ז - הטקסט מספריא
פן יש בכם. שֶׁמָּא יש בכם:
אשר לבבו פנה היום. מִלְּקַבֵּל עָלָיו הַבְּרִית:
שרש פרה ראש ולענה. שֹׁרֶשׁ מְגַדֵּל עֵשֶׂב מַר כַּגִּידִין שֶׁהֵם מָרִים, כְּלוֹמַר — מַפְרֶה וּמַרְבֶּה רֶשַׁע בְּקִרְבְּכֶם:
פן יש בכם means PERHAPS (שמא = פן) THERE IS AMONG YOU,
אשר לבבו פנה היום [A MAN …] WHOSE HEART TURNETH AWAY THIS DAY from accepting the covenant upon himself,
שרש פרה ראש ולענה [PERHAPS THERE IS AMONG YOU] A ROOT THAT IS FRUITFUL IN POISONOUS HERB AND WORMWOOD — i.e. a root that brings forth herbs bitter as wormwood-plants, which are very bitter. The meaning is: Lest there be a man or woman or family or tribe that fruitfully produces and increases wickedness in your midst.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

