268

שכאשר כותב "דורות העתידים" ולא "דורות הבאים", בכוונתו ללמדנו.

ז) החידוש בפירוש רש"י הוא לגבי משמעות המילים "איננו פה" בלבד – "דורות העתידים להיות". מדוע, אפוא, מצטט רש"י גם את המילים הקודמות "ואת אשר"? ולא זו בלבד שהוא מצטטן, אלא הוא אף מבארן בפירושו: "ואף עם", ובכך, לכאורה, אין הוא מחדש דבר.

ג. הקב"ה יכול, בפשטות, לכרות ברית עם הדורות הבאים

ההסבר לכל זה הוא:

רש"י אינו צריך להבהיר כיצד אפשרי לכרות ברית עם הדורות העתידים להיות, כי הדבר מובן מאליו: הקדוש־ברוך־הוא כרת את הברית, כנאמר¹⁹ במפורש בתורה "אשר ה' אלקיך כורת עמך היום", וכל אחד מבין שהקדוש־ברוך־הוא יכול לכרות ברית גם עם הדורות הבאים.

[הביטוי (בדבריו של משה) "אנכי כורת את הברית הזאת" – אין משמעותו שהברית נכרתה בין ישראל לבין משה. הברית נכרתה בין הקדוש־ברוך־הוא לבין ישראל – כולל משה. ומשמעות דברי משה "אנכי כורת..." היא שמשה ערך את ההכנות לכריתת הברית²⁰.

ויש לומר, שכשם שכריתת ברית בכלל כרוכה בפעולה – כדברי רש"י^* "עושין מחיצה מכאן ומחיצה מכאן ועוברים בנתיים"²¹ – כך גם נעשתה פעולה מסויימת בכריתת ברית זו²², ופעולה זו בצע משה²³.

הסבר זה פשוט כל כך, עד אשר אין רש"י צריך להבהיר שאין כאן סתירה בין הנאמר לפני כן "ה' אלוקיך כורת עמך..." לבין הנאמר מאוחר יותר "אנכי כורת..."²⁴].

וזהו הטעם הפשוט לכך שרש"י אינו צריך להסביר כיצד אמר הקדוש־ברוך־הוא למשה את המצוות לכל הדורות, וכיצד חלה ברית בין הבתרים, שנכרתה עם אברהם אבינו, על הדורות המאוחרים יותר, כי בן החמש יודע בפשטות, שהקדוש־ברוך־הוא אינו מוגבל כלל ח"ו ובכוחו לצוות גם על הדורות המאוחרים יותר, ולפיכך אין זו קושיה בפשוטו של מקרא מלכתחילה.

ד. אופן כריתת הברית עם הדורות הבאים

כוונת רש"י באומרו "ואף עם דורות