118

"בעתו" "בעתם", שכוונתו לזמן המיועד אך ורק לגשם – שבו אף אחד אחר, מלבד הגשם, אינו "הולך"²⁴, ובכך יש שתי דרכים:

א) כאשר הברכה היא לישראל תלויה הברכה לגשמים "בעתם" בישראל בכלל: הזמן שבו רק הגשם בחוץ הוא "בשעה שאין דרך בני אדם לצאת (בכלל) כגון בלילי שבתות",

ולפיכך אין רש"י אומר בתחילה "בלילי שבתות" ואחר כך "בשעה שאין דרך בני אדם לצאת", כפי שהוא אומר בפרשת עקב – כי המשמעות על "בעתם" היא "בשעה שאין דרך בני אדם לצאת", ואז זהו זמן הגשם. ורק לאחר מכן מביא רש"י דוגמא לזמן כזה "כגון בלילי שבתות".

ב) כאשר הברכה היא לארץ, "מטר ארצכם בעתו", בפרשתנו, אז תלוי הדבר בקשר שיש לישראל עם עבודת הארץ, בעתו – כאשר אין אף אחד מעבד את השדות. לכן מפרש רש"י ש"בעתו" של "מטר ארצכם" הוא "בלילות", כאשר אין מעבדים את השדות.

מהי הברכה ל"ארצכם" כאשר המטר יורד רק "בלילות" – על כך אומר רש"י, שאמנם אין זו ברכה לארץ, אלא "שלא יטריחו אתכם": זה לטובת ישראל המעבדים את השדות בשעת היום – כפי שנאמר²⁵ "ויבוא יעקב מן השדה בערב" – שלא להטריחם לעבוד בגשם.

ח. הצורך בפירוש השני של רש"י

אך רש"י אינו יכול להסתפק בפירושו "בלילות", כי:

א) אם כוונת התורה באומרה "בעתו" היא "בלילות", אפשר היה לכתוב בבירור "בלילות"^*, לא יותר ממילה אחת, בדיוק כמו "בעתו"?

ב) המילה "בעתו" אינה ברורה, כי משמעות הביטוי "בעתו" – הזמן שלו – הזמן המיוחד לגשם בכלל, ולא רק בקשר לעבודת האדמה. במיוחד כאשר הברכה "בעתו" אינה לטובת הארץ, אלא כדי למנוע טירחה מבני ישראל, כדלעיל –

לכן מביא רש"י פירוש נוסף "דבר אחר בעתו בלילי שבתות שהכל מצויין בבתיהם", והוא מצטט בפירושו שוב את המילה בעתו", כי מעלת הפירוש השני היא בהסבר משמעות המילה "בעתו", כדלעיל.

בכל זאת הפירוש "בלילות" הוא הראשון והעיקרי, כי הוא מתאים לתוכן הענין בכלל, כדלעיל.

ט. ההסבר להבדלי הלשון בפירושי רש"י

לפי ההסבר על ההבדל שבין הברכה בפרשת בחקותי לברכה שבפרשתנו,