62

הערות

1. 45. ומודגשת ביותר שיטתו, בזה שפירש "טבעתה קבועה" בנוגע להפשט הבהמה, ואילו במשנה (מדות שם) נאמר מפורש הטבעות "שעליהן שוחטין", וכ"פ הרמב"ם עצמו בפיה"מ מדות שם וברפ"ד דתמיד. סוף מע"ש (אלא שהוא כ' שאוסרין בהם רגלי הנשחט ויוכלו לשוחטו, וע"ד פי' הר"ח כאן). ובהל' ביה"ב שם הי"ד. משא"כ הפשט הבהמה הי' ב"אונקליות של ברזל" – משנה תמיד ומדות שם ובפיה"מ שם. משנה פסחים סד, א (ובפיה"מ שם). וגם בנוגע לחלונות הרי מפרש לא כמפורש בירושלמי כאן (כנ"ל הערה 38). ולהעיר שבפיה"מ כאן כ' "היו שם כד* חלונות" ובפ"ח מהל' כלי המקדש ה"ג "ששה ותשעים". וראה כ"מ שם.
2. 46. אבל זה שכתב שחולקת בדרום בלחם הפנים (שאסור לנשים) דוקא כמפורש בדבריו – הוא כמבואר לעיל שוה"ג הא' להערה *30. ומ"מ הרי הי' הקנס גם בחלוקת לחה"פ שאינה שייכת לנשים. חולק כשאר המשמרות.
3. 47. ואף שמפשטות לשון הגמרא "ומשום אבוה ואימי' קנסינן לכולה משמרה אמר אביי אוי לרשע אוי לשכינו" משמע לכאורה ד"אוי לרשע כו'" הוא לא מצד הנערה אלא מצד אבוה ואימי' (דשותא דינוקא .. או דאבוה כו'), הרי: א) קאמר בגמרא לפנ"ז או דאבוה או דאימי', ודברים אלה אינם שייכים לאימי'. ב) ועיקר: מזה שבנוגע לקנס האב "אמר אביי אין כדאמרי אינשי כו'". משא"כ בהנוגע לקנס המשמרה לא קאמר "אין" משמע שהקנס למשמרה בא לא (רק) מצד אבוה ואמי' אלא מצד הנערה שעלי' אמרו "אוי לרשע כו'". וכן מוכח מפרש"י לפנ"ז ד"ה סתמו חלונה: ולקמן פריך ומשום דידה קנסינן לכולה משמרה. וראה דק"ס שהובאה גירסא "משום הכי קנסינן". אבל ראה רע"ב סוף המסכתא. יד דוד כאן.
4. 48. ומה שהרמב"ם לא ס"ל תוס' בשבת ויו"ט (לכמה דיעות) – ראה בהמצויין לעיל הערה 20 – י"ל.
5. . אבל ראה לעיל שוה"ג הב' להערה *30, דלכאורה חלוקת עורות המוספין והתמידין היתה בלילה.
6. . ביד דוד כאן כ' דט"ס ברמב"ם וצ"ל כבהל' כלי המקדש שם. אבל להעיר שכ"ה בתוספתא כאן (פ"ד, יב). אבל ל"ג למה הם משמשות.