19

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כדור הארץ42, הוא קטן הרבה יותר מן המספר העצום של עפר הארץ וחול הים, ובמיוחד של כולם יחד*.

לפי פשוטו של מקרא, יוצא איפוא, ש"יוסף עליכם ככם אלף פעמים" אינו סותר לברכות הקב"ה שלעיל – כי ברכות הקב"ה נאמרו בדרך השאלה43, ולא ממש44 ככוכבי45 שמים46, עפר הארץ47 וחול הים48, ומצד שני גם משמעות הביטוי אלף פעמים יכולה להיות ללא גבול.

אך כיון שנאמר שוב "ויברך אתכם כאשר דבר לכם", מובן, שמשה היה צריך להוסיף זאת כתשובה לטענת ישראל. לפיכך אומר רש"י שישראל אמרו "משה אתה נותן קצבה לברכתנו, כבר הבטיח הקדוש־ברוך־הוא את אברהם אשר אם יוכל איש למנות...".

ו. ההבדל בין רש"י לבין המדרש והספרי

על הפסוק "אשר אם יוכל איש למנות" אומר רש"י "כשם שאי אפשר לעפר להמנות כך זרעך לא ימנה". לפי זה מובן, שברכת ה' לא היתה על־כך שהם היו רבים כמספר עפר הארץ, אלא שמפני מספרם הרב הם לא ייספרו

הערות

  1. 42. וצע"ק – לאחרי תחה"מ שיקומו הכל. וראה לקו"ת צו (יז, א) ריבוא רבבות, ובשער האמונה פנ"ו אלפי אלפים רבבות לאין שיער. וראה עשרה שאלות לרס"ג (נדפס בתורתן של ראשונים – הורביץ, פרנקפורט, תרמ"ב) השאלה השלישית.
  2. *. ראה לעיל הערה 24.
  3. 43. וכדמוכח מזה שבכו"כ כתובים בנ"ך נאמר הלשון "כחול אשר על שפת הים" בדרך גוזמא – ראה יהושע יא, ד. שופטים ז, יב. ש"א יג, ה. ש"ב יז, יא. מ"א ד, כ. ה, ט (שם נאמר על חכמת שלמה ולא על ריבוי בכמות). חבקוק א, ט. ועוד.
  4. 44. וכן מוכח ביריעות שלמה כאן, שברכת ה' הוא בקצבה ולא בלי מספר גם בהשאלה (כנ"ל להספרי) דאל"כ אינו מובן מש"כ בפי' דברי רש"י "כלומר אני מוסיף על ברכת ה' שיהי' אלף פעמים ר"ל מה שאתם עתידים להיות בברכת ה' יוסף ה' עוד עליכם אלף פעמים".
  5. 45. ראה פרש"י ר"פ שמות "שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר כו'". והיינו שגם בהם יש מספר, אף שהוא ע"י הקב"ה.
  6. 46. וכדמשמע גם מזה שבנחמי' (ט, כג) נאמר "הרבית ככוכבי השמים". ובעקב (יו"ד כב) שאמר משה "ועתה שמך ה"א ככוכבי השמים לרב", אף שבכניסתם לארץ היו רק מעט יותר מס' רבוא (פינחס כו, נא־ג). והא דאין רש"י מפרשו, י"ל (ע"פ הנ"ל) כי לגבי "שבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה" (עקב שם), הרי הריבוי דס' רבוא גברים מבן כ' ומעלה לבד כל הנ"ל הוא ריבוי ע"ד כוכבי השמים לרוב. ובפשטות יותר י"ל דרש"י סמך ע"ז שכבר פירש בפרשתנו (א, יוד) "הנכם משולים כיום קיימים כו'". [אבל עצ"ע כיון שבפ' עקב לא נאמר "היום" כבפרשתנו שזהו עיקר דיוקו של רש"י. – וראה לקו"ש חלק טל ע' 1 ובהערה 8 שם]. וראה בית אלקים שם.
  7. 47. ראה לקמן בפנים שרש"י לא פירש הדמיון לעפר הארץ כפשוטו.
  8. 48. ומפורש ברש"י ח"ש כד, ס: את היי לאלפי רבבה את וזרעך תקבלו אותה הברכה שנאמר לאברהם בהר המורי' הרבה ארבה את זרעך גו', וא"כ ה"ז מועט יותר מברכת משה. ולהעיר מרש"י יומא כב, ב ד"ה כתיב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.