385

ז. כאשר מטות ומסעי מחוברות יש לדברים הנ"ל תוקף מיוחד

כל האמור לעיל קיים בפ' מטות ומסעי גם בפני עצמן, כשאינן מחוברות. אבל ברוב השנים, כאשר מטות ומסעי מחוברות, יש תוספת בהוראה ובנתינת הכח, שכל אחת מהן משפיעה על האחרת⁴⁵. כלומר, אז ניתן כח מיוחד, שהעבודה תהיה נעלה יותר, אך מצד שני, ויחד עם זאת תתבצע ביתר קלות:

ב"מטות", בירידה בזמן הגלות, מודגש שזהו "מסעי", שהקב"ה סידר זאת כך – כמסעות במדבר כפשוטם, שהיו "על פי ה' יסעו"⁴⁶ – וזה מוסיף עוז לעבודה בגלות,

כך גם העבודה של "מטות", כאשר היא ביחד עם "מסעי", נותנת התורה כח מיוחד לכך שכל פעולות⁴⁷ היהודי בזמן הגלות תהיינה בעוצמה של "מטות", ובאופן של "מסעי" – התעלות אחר התעלות בתוקף של "מטות"⁴⁸.

וכך גם בענין השלישי של "מטות": תוקפו של שורש הנשמה המתגלה בעבודה של מטות הוא באופן של "מסעי" – כשורש נעלה ביותר, עד שלבסוף זוהי עליה המגיעה לעוצמה רבה יותר מתוקף שורש הנשמה,

שהרי בזמן הגלות, מתעלה הנשמה ליותר מכך – לאלקות שהיא בלי גבול – עד ל"אשתאבא בגופא דמלכא"⁴⁹ – שהיא מתאחדת, כביכול, עם עצמותו של הקב"ה⁵⁰.

ומאידך, ה"מסעי", השכר וההליכה שבנשמה, אינם בזמן נפרד, כי אם באים יחד עם ה"מטות". כלומר, גם כאשר היהודי נמצא כאן למטה, מתקיימת בו הליכה ועליה.

ח. עוז זה מתאפשר תמיד על־ידי מסירות נפש כשל פינחס

לפי זה יובן הקשר שבין צירוף מטות ומסעי, לבין קריאת פ' פינחס ב"בין המצרים", ולפעמים גם פ' בלק (כקביעות שנה זו):

שהרי, לכאורה, מתעוררת השאלה: כיצד ניתן לדרוש מיהודי שבכל מסע יעמוד בעוז של "מטות" – הרי יש שוני בין מסעותיו של יהודי בימי חייו⁴⁷, יש