383

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מגושם ומנותק מן המקור.

לעומת זאת משמעות השם "מסעי" היא – התרחקות מוחלטת מן המקום הקודם והתקרבות לארץ הקודש, למקום נעלה יותר. בעבודת ה' הכוונה היא לנסיעה וה"הליכה" שאליה מגיעה הנשמה באמצעות ירידתה למטה באופן של "מטות". כלומר, דוקא באמצעות הירידה מגיעה הנשמה לדרגה גבוהה יותר מאשר לפני ירידתה37:

לפני ירידתה נקראת הנשמה "עומד", כמלאכים, כי עבודתה באהבת ה' ויראתו היא מוגבלת, וגם כאשר היא עולה לדרגה גבוהה יותר, היא עדיין לא התרחקה לחלוטין ממעמדה הקודם, ולכן נקראת זאת "עמידה".

אבל באמצעות ירידתה למטה, בגוף ובנפש הבהמית, בבחינת "מטות", וכאשר באמצעותם היא מקיימת תורה ומצוות – חכמתו ורצונו של הקדוש־ברוך־הוא – היא מגיעה ל"מסעי", נעשית ל"מהלך", נעלית באין ערוך על דרגתה לפני־כן, בהיותה למעלה.

ה. באופן פרטי קיימים שני הענינים גם ב"מטות" וגם ב"מסעי"

כך הוא הענין באופן כללי, שירידת הנשמה רמוזה בפ' מטות, והשכר עליה – בפ' מסעי. אך בפרטיות יותר רמוזות גם ירידת הנשמה וגם עבודתה, השכר והעליה – הן בפ' מטות והן בפ' מסעי, כדלהלן:

הקושי והחוזק של "מטות" אינו מורה רק על ניתוק הנשמה מאלקות, אלא גם על תוקפה38 של העבודה שצריכה להתבצע על־ידי עם ישראל למטה. כדי להתגבר על עוצמת הנפש הבהמית והגוף, ושל העולם בכלל, יש לעמוד בתוקף של "מטה" – מקל חזק, אין להתרגש, אלא להתגבר על כל ההעלמות וההסתרים.

וכאשר יהודי מקיים את עבודתו בתורה ובמצוות למטה בעוז, ואינו נבהל מכל ההסתרים, הרי גם שכרו הוא בבחינת "מטה" – ונתוסף לנשמה כח משורשה, מאיתן38 שבנשמה39, יותר ממה שהיה לנשמה כאשר היתה למעלה בבחינת "שבט".

בדומה לכך רמוז הכל ב"מסעי"40:

הערות

  1. 37. ראה לקו"ת שלח ד"ה ועתה יגדל (לח, ד), בלק ד"ה מי מנה (סז, ד)*. וראה גם תו"א ל, סע"א ואילך. לקו"ת מסעי צא, ג־ד. סה"מ תקס"ב ע' קיז ואילך.
  2. 38. ראה אוה"ת בשלח ע' תיז. אוה"ת מטות ע' א'ש.
  3. 39. ראה לקו"ת ר"פ ראה. קונטרס לימוד החסידות פ"ג. וש"נ.
  4. 40. ראה לקו"ת דרושי מסעי.
  5. . באוה"ת שם (ע' א'רצו. וראה תקס"ב שם): ירידה זו (דמטות) צורך עלי' והיינו שעי"ז תהי' בבחי' בע"ת כו'. וממשיך שם "ועמ"ש בד"ה ועתה יגדל נא שבעודם למעלה היו בבחי' עומדים כו' וע"י ירידתן בגוף נעשו בחי' מהלכים כו' בבחי' בכל מאדך כו' וכמ"ש בד"ה מי מנה", והיינו המאמרים בלקו"ת הנ"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.