360
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אמר להם אפילו אתם מכניסים כל המונות שבעולם אין אתם יכולים להם – ועל כך לא היה צריך להביא להם שום הוכחה, כי בלק כבר ראה, שאפילו את סיחון ועוג, המלכים החזקים ביותר שאין כל אדם יכול לכבשם19, ואשר אותם שכרו20 כדי להגן מפני בני־ישראל – גם אותם ניצחו ישראל באופן נפלא ביותר, כך שכל גבורת סיחון ועוג לא היה לה כל ערך21, יודעים הם, איפוא, שגבורה גשמית, הן ריבוי בכמות והן עוצמה באיכות, לא תועיל להם להתגבר על ישראל.
אך בלק ומדין סברו שניתן יהיה לנצח את ישראל במלחמה רוחנית: כלומר, כשם ששכרו את בלעם לגרש את ישראל: "לכה נא ארה לי את העם הזה"22 בכח הרוחני שהיה לו, בהיותו נביא, "יודע דעת עליון" – כך הם חשבו לאחר מכן (כאשר בלעם לא יכול היה להועיל), לחפש אנשים אחרים עם כוחות רוחניים חזקים יותר כדי להתגבר על ישראל.
על כך ענה להם בלעם "שמא מרובים אתם מן המצרים שהיו שש מאות רכב בחור", בכך הוא לא התכוין להדגיש את הכמות של שש מאות, את הגבורה הגשמית והכמות הרבה של חיל מצרים, אלא את גבורתם הרוחנית – כפי שמפרש רש"י23 שבהמות הרכב היו "מהירא את דבר ה'" – ולמרות זאת לא הועיל הדבר וכאשר התחילו עם בני־ישראל היה סופם מר.
וממילא מובן, שאין טעם לחפש אנשים בעלי מעלה רוחנית ולהתגבר באמצעותם על ישראל, כי בענין זה אין הם "מרובים מן המצרים", אשר היו "ירא את דבר ה'", ולא יכלו לעשות דבר נגד ישראל24.
לגבי הדבר שיכול להועיל אמר להם בלעם "בואו ואשיאכם עצה" – קירבו אלי ואייעץ לכם בחשאי "אלקיהם של אלו שונא זמה...", ועל־ידי כך תשיגו את מבוקשכם.
ה. ההסבר לדברי רש"י "כדאיתא בחלק"
אך בן החמש למקרא יכול לשאול: במשך כל ארבעים השנים במדבר אין
הערות
- 19. ראה פרש"י חקת כא, כג.
- 20. ראה פרש"י בלק כב, ה.
- 21. ראה פרש"י ס"פ חקת.
- 22. בלק כב, ו ובפרש"י. וראה פרש"י שם, ד.
- 23. בשלח יד, ז. ואף שכל הבהמות, גם של "כל רכב מצרים", היו מהירא את דבר ה' (פרש"י שם) הרי – (עיקר) הק"ו הוא מאלה שהיו "בחור – נבחרים" בכל (גם ב"ירא את דבר ה'"). וראה פרש"י וארא ט, יו"ד: "והירא את דבר ה' הניס את מקנהו .. וכן שנוי' במכילתא אצל ויקח שש מאות רכב בחור". וראה לקו"ש חט"ז [המתורגם] ע' 158 ואילך.
- 24. ואולי י"ל שגם תחלת דיבורו של בלעם "אפילו אתם מכניסים כל המונות שבעולם אין אתם יכולים להם" אין כוונתו רק לשלול נצחון ע"י הכמות אלא גם שב"כל המונות שבעולם" בודאי יש בהם הרבה ירא ה' שבזכותם ינצלו (וע"ד מש"נ בסדום ועמורה (וירא יח, כג ואילך) שבזכות צדיקים כו') ולא יאבדו במלחמה עם בנ"י. וע"ז אמר "שמא מרובים אתם מן המצרים שהיו שש מאות רכב בחור" מספר מסויים מפורש – שלא בערך למספר הצדיקים שהי' דיו להציל גם את סדום וכו' – וכשרצו להלחם בבנ"י לא נשאר מהם אף אחד.
רש"י על במדבר כ״א:כ״ג - הטקסט מספריא
ולא נתן סיחן וגו'. לְפִי שֶׁכָּל מַלְכֵי כְנַעַן הָיוּ מַעֲלִין לוֹ מַס, שֶׁהָיָה שׁוֹמְרָם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עֲלֵיהֶם גְּיָסוֹת, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, אָ"לָ, כָּל עַצְמִי אֵינִי יוֹשֵׁב כָּאן אֶלָּא לְשָׁמְרָם מִפְּנֵיכֶם, וְאַתֶּם אוֹמְרִים כָּךְ (תנחומא):
ויצא לקראת ישראל. אִלּוּ הָיְתָה חֶשְׁבּוֹן מְלֵאָה יַתּוּשִׁין אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְכָבְשָׁהּ, וְאִם הָיָה סִיחוֹן בִּכְפָר חַלָּשׁ אֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לְכָבְשׁוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהָיָה בְּחֶשְׁבּוֹן; אָמַר הַקָּבָּ"ה מָה אֲנִי מַטְרִיחַ עַל בָּנַי כָּל זֹאת לָצוּר עַל כָּל עִיר וָעִיר? נָתַן בְּלֵב כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָצֵאת מִן הָעֲיָרוֹת, וְנִתְקַבְּצוּ כֻלָּם לְמָקוֹם אֶחָד וְשָׁם נָפְלוּ, וּמִשָּׁם הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל אֶל הֶעָרִים וְאֵין עוֹמֵד לְנֶגְדָּם, כִּי אֵין שָׁם אֶלָּא נָשִׁים וָטָף (שם):
לא נתן סיחון וגו׳ AND SIHON WOULD NOT SUFFER [ISRAEL TO PASS THROUGH HIS BOUNDARY] — For all the Canaanite kings paid him tribute, because he protected them that no hostile forces should pass through his land against them. As soon as Israel said to him, “Let me pass through they land”, he answered them: “The whole purpose of my dwelling here is to protect them against you, and yet you speak thus!” (Midrash Tanchuma, Chukat 23).
ויצא לקראת ישראל AND HE WENT OUT AGAINST ISRAEL — Even if Heshbon had been full of people as puny as gnats, no human being could have captured it, and if Sihon had been (resided) in a weak village no human being could have overcome him. How much the more was he invincible whilst he dwelt in Heshbon. Therefore the Holy One, blessed be He, said: Why should I trouble My children to all this extent, to besiege each city? He therefore put it into the hearts of all the men of war to go forth from the cities, and they assembled all of them in one spot, and there they fell in battle; from there Israel proceeded to the cities and there were none to resist them, for there were only women and children there (Midrash Tanchuma, Chukat 23).
רש"י על במדבר כ״ב:ה׳ - הטקסט מספריא
פתורה. כְּשֻׁלְחָנִי זֶה שֶׁהַכֹּל מְרִיצִין לוֹ מָעוֹת, כָּךְ כָּל הַמְּלָכִים מְרִיצִין לוֹ אִגְּרוֹתֵיהֶם, וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא כָּךְ שֵׁם הַמָּקוֹם (שם):
ארץ בני עמו. שֶׁל בָּלָק, מִשָּׁם הָיָה, וְזֶה הָיָה מִתְנַבֵּא וְאוֹמֵר לוֹ, עָתִיד אַתָּה לִמְלֹךְ; וְאִם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה הִשְׁרָה הַקָּבָּ"ה שְׁכִינָתוֹ עַל גּוֹי רָשָׁע? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִתְחוֹן פֶּה לָאֻמּוֹת לוֹמַר, אִלּו הָיוּ לָנוּ נְבִיאִים, חָזַרְנוּ לְמוּטָב, הֶעֱמִיד לָהֶם נְבִיאִים וְהֵם פָּרְצוּ גֶדֶר הָעוֹלָם, שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ גְדוּרִים בַּעֲרָיוֹת, וְזֶה נָתַן לָהֶם עֵצָה לְהַפְקִיר עַצְמָן לִזְנוּת:
לקרא לו. הַקְּרִיאָה הָיְתָה שֶׁלּוֹ וְלַהֲנָאָתוֹ, שֶׁהָיָה פוֹסֵק לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה:
עם יצא ממצרים. וְאִם תֹּאמַר מַה מַּזִּיקְךָ?
הנה כסה את עין הארץ. סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים אוֹתָנוּ עָמְדוּ עֲלֵיהֶם וַהֲרָגוּם:
והוא ישב ממלי. חָסֵר כְּתִיב, קְרוֹבִים הֵם לְהַכְרִיתֵנִי כְּמוֹ (תהילים קי"ח) כִּי אֲמִילַם (תנחומא):
פתורה HE SENT TO BALAAM פתורה because he was like a money changer before whom everyone lays coins; similarly all the kings used to send him their letters, asking for his advice. However, according to the literal sense of the text, this was the name of the place (Midrash Tanchuma, Balak 4).
ארץ בני עמו THE LAND OF THE CHILDREN OF HIS PEOPLE — of Balak's people, for he came from there, and this man (Balaam) had prophesied saying to him, “You are destined to be king”. — And if you ask: Why did the Holy One blessed be He, let his Shechina rest upon so wicked a heathen, I reply that in order that the heathen peoples should have no excuse to say, “If we had prophets, we would have changed for the better”, He raised up prophets for them. Yet they (these prophets) broke down the moral fence of the world, because at first they (the heathens) were fenced in against (they refrained from) immoral living, but this man (Balaam) counselled them to freely offer themselves to prostitution (Midrash Tanchuma, Balak 1; cf. Rashi on Numbers 24:14).
לקרא לו TO CALL HIM — the call was for him, for his benefit; for he (Balak) fixed for him (agreed to pay him) a large sum.
עם יצא ממצרים [THERE IS] A PEOPLE COME OUT FROM EGYPT — and if you ask: What harm does that do you?
הנה כסה את עין הארץ BEHOLD THEY COVER THE FACE OF THE EARTH — Sihon and Og who used to protect us stood up against them, but they slew them (Midrash Tanchuma, Balak 4).
והוא ישב ממלי AND THEY ARE STATIONED OPPOSITE ME — ממלי is written deficient in the ו (the full form is ממולי, so that it may be connected with מול “to cut off”) — they are near enough to cut me off. The word is the same as in (Psalms 118:10): “that I shall cut them off (אמילם)” (Midrash Tanchuma, Balak 4).
רש"י על במדבר כ״ב:ד׳ - הטקסט מספריא
אל זקני מדין. וַהֲלֹא מֵעוֹלָם הָיוּ שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב" (בראשית ל"ו), שֶׁבָּאוּ מִדְיָן עַל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה? אֶלָּא מִיִּרְאָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם; וּמָה רָאָה מוֹאָב לִטֹּל עֵצָה מִמִּדְיָן? כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל נוֹצְחִים שֶׁלֹּא כְמִנְהַג הָעוֹלָם, אָמְרוּ מַנְהִיגָם שֶׁל אֵלּוּ בְּמִדְיָן נִתְגַּדֵּל, נִשְׁאַל מֵהֶם מַה מִּדָּתוֹ, אָמְרוּ לָהֶם אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בְּפִיו, אָמְרוּ, אַף אָנוּ נָבֹא עֲלֵיהֶם בְּאָדָם שֶׁכֹּחוֹ בְּפִיו (תנחומא):
כלחך השור. כָּל מַה שֶּׁהַשּׁוֹר מְלַחֵךְ אֵין בּוֹ בְרָכָה (שם):
בעת ההוא. לֹא הָיָה רָאוּי לְמַלְכוּת, מִנְּסִיכֵי מִדְיָן הָיָה, וְכֵיוָן שֶׁמֵּת סִיחוֹן מִנּוּהוּ עֲלֵיהֶם לְצֹרֶךְ שָׁעָה (שם):
אל זקני מדין AND MOAB SAID] TO THE ELDERS OF MIDIAN But did not these (Moab and Midian) always hate one another, just as is stated, (Genesis 36:35) “who had smitten Midian in the country of Moab”, from which it is evident that Midian had come against Moab in war? But out of fear of Israel they now made peace between themselves (Midrash Tanchuma, Balak 3; cf. Sanhedrin 105a). And what induced Moab to take counsel of Midian? When they saw that Israel was victorious in a supernatural manner they said: the leader of these people grew up in Midian; let us ask them what is his chief characteristic. They replied to them; “His power lies only in his mouth (in prayer)”. Whereupon they said: “Then we must come against them with a man whose power lies in his mouth” (Midrash Tanchuma, Balak 3).
כלחך השור AS THE OX LICKETH — they used this comparison because whatever piece of ground the ox licks has no blessing left in it (cf. Shabbat 140b, 141a; Midrash Tanchuma, Balak 3).
בעת ההוא [BALAK WAS KING OF MOAB] AT THAT TIME — at that time: he was not really entitled to the kingdom; he was actually one of the Midianite princes, but when Sihon died they (the Moabites) appointed him as king over them to meet the needs of the time (Midrash Tanchuma, Balak 4).
רש"י על שמות י״ד:ז׳ - הטקסט מספריא
בחור. נִבְחָרִים, בָּחוּר לְשׁוֹן יָחִיד, כָּל רֶכֶב וָרֶכֶב שֶׁבְּמִנְיָן זֶה הָיָה בָּחוּר:
וכל רכב מצרים. וְעִמָּהֶם כָּל שְׁאָר הָרֶכֶב; וּמֵהֵיכָן הָיוּ הַבְּהֵמוֹת הַלָּלוּ? אִם תֹּאמַר מִשֶּׁל מִצְרַיִם, הֲרֵי נֶאֱמַר "וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם" (שמות ט'), וְאִם מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא נֶאֱמַר "וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ", מִשֶּׁל מִי הָיוּ? מִן הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה'. מִכָּאן הָיָה רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּשֵׁר שֶׁבַּמִּצְרִים הֲרֹג, טוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רְצֹץ אֶת מֹחוֹ (מכילתא):
ושלשם על כלו. שָׂרֵי צְבָאוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ:
בחור means CHOSEN. The word בחור is singular number — the idea is: each and every chariot in that number was a selected one.
וכל רכב מצרים signifies AND with these were ALL THE other CHARIOTS OF EGYPT. And whence came all these animals required for the chariots? If you say that they were from the cattle of the Egyptians — but you know it is stated, (Exodus 9:6) “And all the cattle of the Egyptians died”. And if you say that they were from the Israelites’ cattle — but is it not stated, (Exodus 10:26) “Our cattle, also, shall go with us”! Then whose were they? They were of those “who feared the word of the Lord” and saved their cattle by bringing them into their stables (Exodus 9:20). Deriving it from here (on account of this fact) R. Simeon said: The best amongst the Egyptians — kill him (otherwise he will afterwards devise evil against you); the best amongst the serpents — crush its brains (Mekhilta).
ושלשים על כלו means army-captains, as the Targum has it.
רש"י על שמות ט׳:י׳ - הטקסט מספריא
באדם ובבהמה. וְאִם תֹּאמַר מֵאַיִן הָיוּ לָהֶם הַבְּהֵמוֹת, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם? לֹא נִגְזְרָה גְזֵרָה אֶלָּא עַל אוֹתָן שֶׁבַּשָּׂדוֹת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, וְהַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' הִכְנִיס אֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים, כֵּן שְׁנוּיָה בִּמְכִילְתָּא אֵצֶל "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר" (שמות י"ד):
באדם ובבהמה UPON MAN AND UPON CATTLE — If you ask, “Whence did they obtain these cattle”? Has it not already been stated, (v. 6) “And all the cattle of Egypt died”? I reply that this judgment was decreed only against the cattle that were in the fields, as it is said, (v. 3) “[The hand of the Lord is] upon thy cattle which is in the field”, and everyone who feared the Lord took his cattle in-doors. So it is taught in the Mechilta in the comment on (Exodus 14:7) “And he took six hundred chosen chariots.”
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.