ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ב

283

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

על כל האומות⁷³.

או כפי שנאמר בספרי הנביאים: אצל דוד (א) "ויך" (ב) "את מואב". ולגבי משיח (א) "ומשלו" (ב) "מים עד ים".

ד) "ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" – נאמר בפסוקים "והיה אדם ירשה – זה דוד, שנאמר, ותהי אדום לדוד לעבדים וגו'. והיה ירשה שעיר אויביו – זה המלך המשיח, שנאמר, ועלו מושיעים בהר ציון וגו'"⁷⁴.

וגם כאן מובנת מעלתו של המשיח: לגבי דוד אומרים "והיה אדום ירשה", וזה מתבטא ב"ותהי אדום לדוד לעבדים", ואילו לגבי משיח – "והיה ירשה שעיר אויביו", לא רק אנשי העיר, כפי שנאמר בתורה "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו", וסיום הפסוק הוא "והיתה^* לה' המלוכה".

טז. ההבדל בין "ילחם מלחמות ה'" לבין "ויתקן את העולם"

החידוש שבפרט הרביעי על־פני הפרט השלישי "ילחם מלחמות ה'" והנצחון על האומות – "ומשלו מים עד ים", מובן מן הביטויים עצמם "ומשלו .. ירשה", "וילחם .. ויתקן את העולם", בדומה ליתרון של ירושה על־פני כיבוש, וכפי שמוצאים את שני הענינים הללו לגבי ארץ ישראל שנלקחה על־ידי כיבוש וגם ניתנה בירושה⁷⁵.

מלחמה ונצחון – כיבוש במלחמה – נעשים באופן של "קרקר" "ומשלו" – שליטה, להיפך ממציאותו ורצונו של הנכבש:

ואילו בירושה "והיה ירשה שעיר",

הערות

73. ראה במקומות שבהערה הקודמת.
74. וי"ל דשייך גם ל"ובנה מקדש במקומו" שהרי "נחלה זו ירושלים" (מגילה י, א. וראה זבחים קיב, ב. קיט, א) שענינה ירושה וקביעות שאין אחרי' היתר (הפסק). וראה רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א ה"ג. לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 499 ואילך. ומה שלא נרמז בפסוק בפ"ע – כי זה נכלל (ביחד עם "וקבץ נדחי ישראל") בממשלתו על ישראל – "וקם שבט מישראל". ואולי י"ל (ע"ד הרמז עכ"פ) שלכן כתב הרמב"ם בפרשת בלעם, להסביר ולהדגיש מה שעיקר נבואתו הי' ע"ד מפלת האומות ושליטת דוד ומלך המשיח עליהם, שהוא ע"ד מיני' ובי' אבא ניזיל בי' נרגא, שהנביא של אוה"ע (שהוא בדוגמת משה* – ספרי ברכה לד, יוד. ועוד) מנבא על מפלתם של אוה"ע ושליטת ישראל עליהם. וע"ד מרז"ל בנוגע לעובדי' (סנה' לט, ב (ד"ועלו מושיעים בהר ציון וגו'" (שהביא הרמב"ם בסוף ההלכה כאן) הוא סיום נבואת עובדי'). ושם גם בענין דוד – "ויך את מואב", שהביא הרמב"ם כאן).
*. ראה לעיל הערה *12.
75. להעיר מלקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 114.
. בדרגת נבואת בלעם – ראה מו"נ ח"ב פמ"ה. שהי' במדריגת רוה"ק (ולא נבואה) כדוד ושלמה. וראה פי' קרשקש ואברבנאל שם. ובצפע"נ עה"ת פרשתנו (כב, לה) דאח"כ עלה בגדר נביא כו' ואח"כ רצה שיהי' כמשה רבינו. ומשמע קצת שם, שזה שייך לנבואה זו האחרונה. עיי"ש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.