281

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כך מובן לגבי המשיח, שלמרות שהוא יהיה נביא גדול, יותר מכל הנביאים – קרוב למשה רבינו – הרי מהותו היא היותו "המלך המשיח", ומכך מובן, שהמבחן והסימן לאמיתותו הוא בתורה וקיומה – "ואם65 יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות .. כפי תורה שבכתב ושבעל־פה" ואם הוא מביא לידי שלימות בקיום המצוות על־ידי ישראל – "יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'...", ומלחמה זו אף היא פרט בשלימות קיום התורה, על ידי הסרת ה"נוגש ומבטל" על־ידי אומות העולם.

אך על־ידי כל זאת יודעים רק ש"הרי זה בחזקת שהוא משיח", רק כאשר הוא מביא לשלימות בקיום התורה והמצוות בפועל, "אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל", רק אז "הרי זה משיח בודאי". כי אז "חוזרין כל המשפטים... ככל מצותה האמורה בתורה" – השלמות בהלכות ובקיום המצוות בפועל66.

יד. ארבעת הפרטים

שבהוכחה "ושם נבא..."

ויש להוסיף ולומר, שההוכחות שמביא הרמב"ם לפני כן אינן רק לגבי הנאמר בתחילת הפרט באופן כללי, ש"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה .. ככל מצותה האמורה בתורה", כי אם גם לגבי הפרטים שבהלכה ד'67.

ולכן מביא הרמב"ם גם בהוכחה מפרשת בלעם, אשר "נבא בשני המשיחים .. דוד ומשיח", את ארבעת הפרטים בהתגלות משיח, כנאמר במפורש – "ושם נבא" – שזהו ההמשך של "להחזיר מלכות דוד ליושנה".

הערות

  1. 65. ועפ"ז מובן ומודגש ביותר ההמשך לההלכה שלפנ"ז, שלכן מתחיל הרמב"ם "ואם" – בוא"ו. וראה קרית ספר שם "אין מלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים אלא כשיעמוד מלך כו'".
  2. 66. עפ"ז מובן בפשטות מה שלא הביא הרמב"ם (גם) בתחילת הפרק שמשיח ילחום מלחמות ה' – כי שם מבאר הגדר והמכוון שלו (להחזיר מלכות דוד ליושנה כו') – לאחר שכבר הביא לשלימות התורה, כשהוא "משיח בודאי", משא"כ קודם הנצחון במלחמות ה'. עפ"ז אולי יש להוסיף (בפנימיות הענינים עכ"פ), שזה שהביא הרמב"ם שני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד כו' ובמשיח האחרון כו' – כי דוגמתן נמצא במשיח עצמו, ב' תקופות ודרגות לאחרי ביאת המשיח: לפני שיבנה ביהמ"ק – שאז הוא עדיין "בחזקת משיח", בדוגמת דוד שלא בנה המקדש, וענינו ילחם מלחמות (ראה דה"א כב, ח) והכין הכל לבנין ביהמ"ק מיד ה' עלי השכיל (שם כח, יט): כשהוא משיח ודאי ש"בנה מקדש במקומו". וראה בארוכה מכתב כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (אגרות־קודש שלו ח"א ע' שיב) בביאור לשון רז"ל "בן דוד בא" או "דוד בא" (ע"פ הב"ח או"ח סקי"ח) דיש ב' מדריגות במשיח: ביאתו לפני בנין ביהמ"ק וירושלים (שאז הוא בחזקת משיח) ואחר שיבנה משיח את ביהמ"ק וירושלים דאז "כיון שנבנית ירושלים – בא דוד" (מגילה יז, ב) – (משיח בודאי). ולהעיר משינוי הגירסא ברמב"ם (כנ"ל סעיף ט והערה 46) "להחזיר מלכות דוד" או "בית דוד". ואכ"מ.
  3. 67. ועד"ז בנוגע להשלילה (והפרט) שבהלכה ג' שמוכח הוא מהראי' שהביא בהלכה ב' שהיא הקדמה להלכה ג' – ראה לקו"ש חכ"ד ע' 109 ואילך. "כוכב", המרומם ומתנשא משאר (ב) "פאתי מואב". ואצל משיח: (א) "וקרקר", (ב) "כל בני שת", השליטה72 לפירושם שקאי על משיח. וראה לקו"ש חי"ג ע' 88 ואילך.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1
  1. כרך לד ‹ שופטים ‹ שיחה ג ‹ 114 לקו"ש חי"ח ע' 281

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.