109

בכך ניתן היה להסביר דיוק בדברי הרמב"ם: לאחר שמדבר הרמב"ם²⁹ אודות האמונה בביאת המשיח, ש"כל מי שאינו מאמין בו... לא בשאר הנביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר... אף בפרשת בלעם נאמר...", הוא ממשיך ומציין הוכחה נוספת בהלכה נפרדת³⁰: "אף ערי מקלט הוא אומר ואם³¹ ירחיב ה' אלקיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים... ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש־ברוך־הוא לתוהו" – ולכאורה, אין מובן: מדוע מפריד הרמב"ם הוכחה זו וכותב אותה בהלכה בפני עצמה?

ולפי האמור לעיל יש לומר, שבכך מתכוון הרמב"ם לרמוז³², שההוכחה מענין ערי המקלט אינה מוסבת רק לגבי הנאמר בהלכה הקודמת – אודות ביאת המשיח בכלל – אלא גם לנאמר בהלכה הבאה³³ – "ואל³⁴ יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא...", ואז הוא מפרט את ההוכחה מבן כוזיבא –

גם על כך, שלא יהיה חידוש בעולם, יש הוכחה מהציווי להוסיף ערים לעתיד לבוא, המלמדנו שגם בימות המשיח יהיה "עולם כמנהגו נוהג", ולכן מובן שלא זוהי מהותו של המשיח ולא בכך נבחן אם הוא משיח³⁵.

ד. אין זו הוכחה מספקת

אך קשה להבין כך את דברי הרמב"ם:

אם היה הרמב"ם מתכוון לומר שהציווי על הוספת ערי מקלט מהווה הוכחה ברורה לכך שמלך המשיח אינו צריך לעשות "אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם", הוא היה מציין זאת במפורש, במיוחד כאשר זוהי הוכחה מציווי בתורה, ואילו ההוכחה בענין בן־כוזיבא, שהוא מביא אותה, לקוחה מדברי ומדרשי חז"ל.

יותר מכך: מניסוח דבריו של הרמב"ם בתחילת ההלכה הבאה, הלכה ג', האומר "ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם", ואינו אומר "ואין המלך המשיח צריך לעשות...", נראה, שגם לאחר ההלכה אודות ערי מקלט לעתיד לבוא, הלכה ב', תיתכן המחשבה – "יעלה על