262

ג) רש"י מקדים את הפירוש הראשון לפני השני, דבר המורה על כך שפירוש זה קרוב יותר לפשט. – במה קרוב הפירוש הראשון לפשוטו של מקרא יותר מהשני?

ד) מהי כוונת רש"י בסיום דבריו "ואונקלוס לא תרגם כן"⁷ – במקומות רבים שונה תרגום אונקלוס מפירוש רש"י, ורש"י אינו מציין זאת.

ב. דברי מפרשי רש"י על שני הפירושים

מפרשים⁸ אומרים, שההכרח לפירושו הראשון של רש"י נובע מן הביטוי "כעת", בכ"ף הדמיון⁹, שמכך לומד רש"י ש"עוד עתיד להיות עת כעת הזאת": לא בזמן הזה ממש, ובדומה לזמן האמור קודם "ותרועת מלך בו"¹⁰, שעליו מפרש רש"י "לשון חיבה ורעות", תבוא מיד תקופה כזו "כעת", שבה "תגלה חיבתן לעין כל...", והוא מסביר מהי הכוונה ב"תגלה חיבתן".

ולפי הפירוש השני באות המילים "כעת יאמר ליעקב" בהמשך לתחילת הפסוק "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל": כאשר צריכים ישראל לדעת משהו מועבר אליהם המידע באמצעות הנביאים או אורים ותומים.

ולפי זה, הרי לפי הפירוש הראשון לא מובן, מהו הקשר בין "כעת יאמר...", לבין התחלת הפסוק¹¹. ואילו לפי הפירוש השני קשה: א) באופן פשוט "יאמר" הוא לשון עתיד, ולא לשון הווה¹², ב) בלתי מובן הביטוי "כעת", בכ"ף הדמיון¹¹.

אך לפי זה עדיין צריך להבין:

א) אמנם מובן מן הפסוק שתהיה תקופה בדומה לתקופה זו, שאז יקויים "ליעקב ולישראל מה פעל א־ל". אך מנין ההוכחה, ומהי החשיבות לצורך פשטות הפסוקים, בכל הפרטים "שהן יושבין לפניו ולומדים תורה מפיו ומחיצתן לפנים ממלאכי השרת", ושהמלאכים ישאלו "מה פעל א־ל".

ב) מדוע מקדים רש"י את הפירוש הראשון לשני – אדרבה, הפירוש השני קרוב יותר לפשוטו של מקרא¹³, למרות הקשיים הלשוניים שבו, בכך שחלקו השני של הפסוק בא בהמשך לתחילתו, דבר שאינו מובן לפי הפירוש הראשון?

ואכן רואים, שבמדרש¹⁴ נאמר הפירוש השני של רש"י לפני הראשון.