151

ב) מהי משמעות דברי רבי יוחנן "אף אנו נאמר"? אילו רצה להוסיף דרשה על שם נוסף, צריך היה לו לומר "עלו בידינו שנים", או בקצרה "שנים"?

ג) מן הנאמר "אמר רבי יוחנן" – ולא "רבי יוחנן אומר" – מוכח⁷, שאין זו מחלוקת בין רבי יצחק לבין רבי יוחנן, אלא שרבי יוחנן מוסיף על דברי רבי יצחק.

וזוהי גם משמעות המלה "אף אנו נאמר" – אין הוא חולק על רבי יצחק (אין הוא אומר "בידינו עלו שנים"), אלא הוא מוסיף דרשה על שמו של נחבי בן ופסי.

אך יש להבין: אם רבי יוחנן דורש שם נוסף, הרי הוא חולק על דברי רבי יצחק האומר לא עלתה בידינו אלא אחד"?

ד) ועיקר: כיון שעל שם מעשיהם נקראו" אף לפני⁸ שמשה בחרם, וזוהי "מסורת מאבותינו", אשר לגבי מסורת לא תיתכן מחלוקת, כיצד יתכן שמשה בחרם, ובמיוחד כאשר כלל הוא ש"לעולם יבדוק אדם בשמות"^*8?

ה) כיצד תואם הדבר למאמר חז"ל⁹ שהם היו צדיקים (באותה שעה), שלפי זה יוצא, ששורש מעשה המרגלים אפשרי גם אצל צדיקים.

ב. התשובה לכאורה, והקושי על כך

לכאורה ניתן היה להשיב על השאלות ב' וג': בדבריו "לא עלתה בידינו אלא אחד" מתכוון רבי יצחק לומר, שב"מסורת בידינו מאבותינו" הגיע רק דרש אחד, אך אין הכוונה שאי־אפשר למצוא דרש על השמות האחרים.

ועל כך אומר רבי יוחנן "אף אנו נאמר": אמנם, מ"מסורת בידינו מאבותינו" נשאר דרש על שם אחד בלבד, אך אנו יכולים לדרוש שם נוסף, "נחבי בן ופסי".

אך עדיין נשארת בעינה השאלה שלעיל: מדוע דרש רבי יוחנן רק שם אחד נוסף, ולא את שאר שמות המרגלים?

וכן: לכאורה המשמעות של דיוק הלשון "לא עלתה בידינו אלא אחד", ולא "ויש בידינו רק אחד" וכדומה היא שהדרש על שם אחד זה הוא מה שהצליח רבי יצחק לדרוש, והמסורת היא רק על עצם הענין ש"על שם מעשיהם נקראו" – וכך כתוב בפירוש רש"י, כדלעיל.

ג. השאלות על מדרשי השמות עצמם

בנוסף לכך יש להבין לגבי הדרשות עצמן: