143
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
התרחשותן הן היו צריכות להכתב בסמיכות זו לזו, כפי שכבר פירש רש"י לפני כן על27 "ויהי בנסוע הארון" – "ולמה נכתב כאן כדי להפסיק בין פורעניות לפורעניות"28.
וכך בענינינו: כאשר לומדים את פרשת מרים ופרשת המרגלים בזו אחר זו, ובשתיהן מדובר על ענין לשון הרע, עלולים לטעות טעות חמורה, ולחשוב שמרים והמרגלים הם באותה דרגה29, ח"ו, או לפחות דומים וסמוכים זה לזה בענינם.
אמנם, רואים הבדל מן הקצה אל הקצה בתוצאות של חטאיהם: אצל מרים, גם לאחר "ותסגר מרים" נאמר "והעם לא נסע עד האסף מרים" – זה הכבוד חלק לה המקום30. ולעומת זאת (א) על המרגלים נאמר "וימותו במגיפה31. (ב) כל הדור – יפלו במדבר32. (ג) ומעל לזאת – "ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה"33,
– אך בכל זאת ניתן לומר, שאין זה מפני רשעותם של המרגלים אלא שמפני שלא נזהרו34 בדיבורם, נכשלו כל ישראל במרידה בה', ובאי־רצונם להכנס לארץ ישראל, בעוד אשר אצל מרים היה לשון הרע בענין פרטי.
[לפיכך מצטט רש"י ב"דיבור המתחיל" גם את המילים "לך אנשים", מפני שהן מחזקות את האפשרות לטעות שהמרגלים שווים (או דומים) למרים:
כיוון שהמרגלים נשלחו "לך – לדעתך (של משה)"35 לשליחות אחראית כל־כך, הרי זאת הוכחה למעלותיהם הגדולות, במיוחד בענין השליחות, כפי שהתורה מכנה אותם "אנשים", שמשמעות ביטוי זה, כדברי רש"י36, היא "לשון חשיבות... כשרים היו"].
כדי למנוע טעות כזאת, ולהבהיר
הערות
- 27. בהעלותך י, לה.
- 28. אבל אין לתרץ עפ"ז קושיית רש"י בנדו"ד (כברע"ב כאן) – ראה רא"ם, גו"א ועוד כאן.
- 29. עדמש"כ בפרש"י וישב (לט, א): לסמוך כו' לומר לך מה זו כו' אף זו.
- 30. בהעלותך יב, טו וברש"י.
- 31. פרשתנו יד, לז.
- 32. שם, כג. כט־ל. לב.
- 33. שם, לג.
- 34. להעיר מאבות (מילתא דחסידותא – ב"ק ל, א) פ"א מי"א: חכמים הזהרו בדבריכם שמא כו' ושייך לדברי אנטיגנוס איש סוכו (פי' הרמב"ם ורע"ב שם).
- 35. פרש"י עה"פ.
- 36. בפסוק ג ("כולם אנשים") – אבל מדייק "כל אנשים שבמקרא כו'", שכולל גם פסוק דילן שלח לך אנשים"* (וכ"ה בבמדב"ר פט"ז, ה), דלא כברא"ם כאן (ובדברים א, יג). וקושיית הרא"ם ממש"נ בכ"מ אנשים גבי רשעים – כבר תי' בגו"א פרשתנו שם. ומה שלא פרש"י זה על "שלח לך אנשים"** – כי הלימוד הוא מזה שתיבת אנשים כאן מיותרת לגמרי, ומזה בנין אב לכ"מ כו'.
- . והרי גם בפסוק זה מדובר ב"אותה שעה (ד)כשרים היו".
- . בבשלח (יז, ט) פרש"י: בחר לנו אנשים גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן ד"א כו' שיודעים לבטל כשפים ופשיטא שזה יותר מאנשים לשון חשיבות – כשרים (וראה גו"א שם, ובפ' דברים שם). אבל משם אין ללמוד לכל מקום, כי שם נאמר (וכפי שמדגיש רש"י בהד"ה): בחר לנו אנשים. וראה משכיל לדוד שם.
רש"י על בראשית ל״ט:א׳ - הטקסט מספריא
ויוסף הורד. חוֹזֵר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן, אֶלָּא שֶׁהִפְסִיק בּוֹ כְּדֵי לִסְמֹךְ יְרִידָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה לִמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף לוֹמַר שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ, וְעוֹד כְּדֵי לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר לְמַעֲשֵׂה תָמָר לוֹמַר לְךָ, מַה זּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם אַף זוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁרָאֲתָה בְאִצְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלָּהּ שֶׁעֲתִידָה לְהַעֲמִיד בָּנִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת אִם מִמֶּנָּה אִם מִבִּתָּהּ:
ויוסף הורד AND JOSEPH WAS BROUGHT DOWN — It (Scripture) now reverts to the original subject (and consequently it states ויוסף הורד “Joseph had been brought down to Egypt” before the events last mentioned); it interrupted it only in order to connect the account of the degradation of Judah (Genesis 38:1) with that of the sale of Joseph, thus suggesting that it was on account of him (i.e. Joseph — Judah’s part in the sale of Joseph — ) that they (his brothers) degraded him from his high position. A further reason why this narrative of Judah and Tamar is interpolated here is to place in juxtaposition the story of Potiphar’s wife and the story of Tamar, suggesting that just as this woman (Tamar) acted out of pure motives so also the other (Potiphar’s wife) acted out of pure motives, for she foresaw by her astrological speculations that she was destined to be the ancestress of children by him (Joseph) — but she did not know whether these children were to be hers or her daughter’s (Genesis Rabbah 85:2).
במדבר רבה ט״ז:ה׳ - הטקסט מספריא
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כו, ו): מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל, וְכִי כְּסִילִים הָיוּ מְרַגְּלִים וַהֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֲנָשִׁים בְּנֵי אָדָם צַדִּיקִים הֵם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (שמות יז, ט): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמואל א יז, יב): וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים, (שמואל א א, יא): וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, לְאֵלּוּ אַתְּ קוֹרֵא כְּסִילִים, אֵלּוּ לֹא נִקְרְאוּ כְּסִילִים אֶלָּא עַל שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבָּה עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, יח): וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל, אַף עַל פִּי כֵן בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים הָיוּ וְעָשׂוּ עַצְמָן כְּסִילִים, עֲלֵיהֶם אָמַר משֶׁה (דברים לב, כ): כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם, שֶׁנִּבְחֲרוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִפִּי משֶׁה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים א, כג): וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, מִכָּאן שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִפְנֵי משֶׁה, וְאַף משֶׁה לֹא רָצָה לְשַׁלְּחָם מִדַּעַת עַצְמוֹ עַד שֶׁנִּמְלַךְ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, פְּלוֹנִי מִשֵּׁבֶט פְּלוֹנִי, וְאָמַר לוֹ רְאוּיִים הֵם, וּמִנַּיִן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיוּ רְאוּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, ג): וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה', וְאַחַר כָּךְ לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם נֶהֶפְכוּ וְעָשׂוּ כָּל הַצָּרָה וְגָרְמוּ לְאוֹתוֹ דּוֹר שֶׁיִּלְקֶה בְּאוֹתָהּ הַמַּכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, שֶׁנִּתְבָּרְרוּ צַדִּיקִים וְנִתְהַפְּכוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים (במדבר יג, טז): אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.