92
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
בהעלותך
א. הסבר רש"י לסמיכות הפרשיות
בתחילת הפרשה מצטט רש"י מן הפסוק את המילה "בהעלותך", ומפרש:1 "למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים2? – לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו כשלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקדוש־ברוך־הוא: חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את המנורה3.
כבר הוסבר פעמים רבות4, שמכך שרש"י עומד על הסיבה לסמיכות פרשיות רק במקומות ספורים, למרות שבמדרשי חז"ל יש הסברים לסמיכות פרשיות במקומות רבים נוספים, מובן, שלפי דרך הפשט5, דרכו של רש"י בפירושו על התורה, אין שום קושי מדוע דוקא פרשיות אלו סמוכות. כאשר שואל רש"י "למה נסמכה..." הרי זה מפני שלפי פשוטו של מקרא יש קושי מסויים בסדר הפרשיות, או קושי אחר המתורץ באמצעות ההסבר לסמיכות הפרשיות.
השאלה המתעוררת על סמיכות הפרשיות כאן, בפשטות, היא:
חנוכת הנשיאים החלה "ביום כלות משה להקים את המשכן"* – בראש חודש ניסן. שהיה שמיני למילואים6. ונמשכה שנים־עשר יום7, "נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום"*.
הדלקת הנרות על־ידי אהרן הכהן, בהעלותך את הנרות, החלה בפשטות, ביום הקמת המשכן בר"ח ניסן. הכרח, איפוא, לומר, שהציווי "בהעלותך" נאמר לפני יום השמיני למילואים8,
הערות
- 1. פרש"י זה ליתא בדפוס א'* וב' (וכן ליתא בכת"י שראיתי)**, אבל הובא בשאר דפוסים שראיתי, ברמב"ן ("לשון רש"י ממדרש אגדה"), אברבנאל, מושב זקנים עה"ת. וכן הובא בלקו"ת פרשתנו (לא, רע"ג) בשם רש"י. ובאוה"ח הובא מ"דבריהם ז"ל".
- 2. ראה תנחומא פרשתנו ג. ה. במדב"ר פט"ו, ג. שם, ו.
- 3. ברמב"ן הובא בסיומו הלשון "בוקר וערב", ובאברבנאל ואוה"ח "ערב ובוקר וכו'".
- 4. ראה גם רא"ם ר"פ שלח. שפ"ח (ועוד) שם.
- 5. להעיר ג"כ מפי' הראב"ע ר"פ משפטים (כא, ב).
- *. נשא ז, א.
- 6. פרש"י שם.
- 7. מדסתם רש"י ולא פירש כלום עה"פ ביום השביעי (נשא ז, מח – משא"כ בהראב"ע שם). וכן הוא ע"ד ה(דרש ו)ההלכה – שו"ע אדה"ז חאו"ח סתכ"ט ס"ט. וש"נ. – ולא תירץ רש"י קושיית הראב"ע, כיון שכתוב בקרא: נשיא אחד ליום גו' וביום השביעי דפשוטו – רצופין. ולהעיר מפרש"י שם (ז, יד): לא מצינו כו' והוראת שעה הייתה.
- *. נשא ז, יא.
- 8. או ביום שמיני למילואים. שהרי כבר פרש"י נשא (ה, ב) "שמונה פרשיות נאמרו בו ביום כדאיתא במס' גיטין בפ' הנזקין*", ושם מפורש "פרשת הנרות" ובפרש"י "בהעלותך לפי שבו ביום התחילו להדליק".
- . אלא ששם, בהמשך להפירוש "על שם שהלהב כו'" איתא: "ולמה נסמכה פרשת נרות לחנכת המזבח כו'" (ומביא תוכן דרשת התנחומא פרשתנו ה).
- . ולא הובא גם במפרשי רש"י (שראיתי) לבד מספר זכרון.
במדבר רבה ט״ו:ג׳ - הטקסט מספריא
בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. אַתְּ מוֹצֵא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, שֵׁבֶט לֵוִי לֹא הִקְרִיב כְּלוּם, וְהָיוּ מְצֵרִין וְאוֹמְרִים, לָמָּה רֻחַקְנוּ מֵהַקְרִיב לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהָיָה קוֹרֵא אֻמָּנִיּוֹת, הָיָה אוֹהֵב אֶחָד שֶׁאוֹהֲבוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, לֹא קָרָא אוֹתוֹ עִמָּהֶן, הָיָה מֵצֵר לוֹמַר שֶׁמָּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ עָלַי כְּלוּם, שֶׁלֹא זִמְּנַנִי בְּכָל סְעוּדוֹת הָאֵלּוּ, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ אוֹתָן יְמֵי סְעוּדָה קָרָא אוֹתוֹ אוֹהֵב, אָמַר לוֹ, לְכָל בְּנֵי הַמְדִינָה עָשִׂיתִי סְעוּדָה וּלְךָ לְעַצְמְךָ אֲנִי עוֹשֶׂה סְעוּדָה, לָמָּה, שֶׁאַתְּ אוֹהֲבִי. כָּךְ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתְּ מוֹצֵא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ וְקִבְּלָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ה): קַח מֵאִתָּם, וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא הִקְרִיבוּ, כֵּיוָן שֶׁעָבַר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּל הַשְּׁבָטִים עָשׂוּ חֲנֻכָּה וְשִׁבְטְךָ לֹא עָשָׂה, לְכָךְ: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ, וְאַחַר כָּךְ (במדבר ח, ו): קַח אֶת הַלְוִיִם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.