91
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
– ענינים של "הן", ו"חמש הכתובין על השני" – "לאו"52.
זאת לעומת עשרת הדברות והמצוות כפי שניתנו על־ידי הקדוש־ברוך־הוא, הנרמזים ב"כף אחת עשרה זהב", ולא בפעמיים "חמש" – מפני שמבחינה זו אין בהם התחלקות, אלא כולם מציאות אחת53 – "כף אחת".
הערות
- 52. ראה רש"י יתרו (כ, א) "עונין על הן הן ועל לאו לאו". וראה בארוכה הדרן לפסחים (נדפס בהגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים – הדרן הא' (בהוצאת תשמ"ו־ז – ע' תסה ואילך)). (משיחת מוצאי ש"פ נשא תשל"ח)
- 53. וזהו גם הטעם שב"כף אחת" נרמזות העשה"ד כמו"ש בלוחות, וב"שלש חמשיות" כמו"ש בתושב"כ (כנ"ל בפנים סעיף ג) – כי בלוחות מודגשת נתינת הקב"ה, ובתושב"כ – שבנ"י מקבלים (ולומדים) אותה. ולהעיר מלקו"ת ד"ה אם בחוקותי (הא') וביאורו – בהחילוק דאותיות הכתיבה (דתושב"כ) ואותיות החקיקה (של הלוחות).
רש"י על שמות כ׳:א׳ - הטקסט מספריא
וידבר אלהים. אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא דַּיָּן; לְפִי שֶׁיֵּשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁאִם עֲשָׂאָן אָדָם מְקַבֵּל שָׂכָר, וְאִם לָאו אֵינוֹ מְקַבֵּל עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת, יָכוֹל אַף עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כֵּן, תַּ"לֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים – דַּיָּן לִפָּרַע (מכילתא):
את כל הדברים האלה. מְלַמֵּד שֶׁאָמַר הַקָּבָּ"ה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לוֹמַר כֵּן, אִם כֵּן מַה תַּ"לֹ עוֹד אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ? שֶׁחָזַר וּפֵרֵשׁ עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ (שם):
לאמר. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹנִין עַל הֵן הֵן וְעַל לָאו לָאו (שם):
וידבר אלהים AND GOD SPAKE — The word אלהים is a term for a judge. Since there are chapters in the Torah of such a character that if a person observes the commands contained therein he will receive a reward and if he never observes them at all) he will not receive punishment on their account, one might think that the Ten Commandments are also of such a character (that no punishment will follow upon the infringement of them); therefore Scripture expressly states, “God spake” — God Who is Judge, exacting punishment (Mekhilta).
את כל הדברים האלה ALL THESE WORDS — This statement (that God spake all these words) tells us that the Holy One, blessed be He, said all these words in one utterance, something that is impossible to a human being to do — to speak in this manner. Now if this be so, why does Scripture again say the first two Commandments, אנכי and לא יהיה לך? But the explanation is that He repeated and expressly uttered each of these two commandments by itself (Mekhilta).
לאמר lit., TO SAY — This expression teaches us that they answered to that which required the reply “Yea” (אנכי) by “Yea” and to that which required the reply “Nay” (לא יהיה) by “Nay” (Mekhilta).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.