68
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יותר מכך, דבר זה מוכח מן המסופר בתנ"ך: בתחלה הורה המלאך לאשת מנוח כיצד עליה לנהוג "ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא" וכן לגבי הנער "ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלקים יהיה הנער מן הבטן", ואילו לאחר מכן, כאשר שאל מנוח את המלאך "מה יהיה משפט הנער ומעשהו" ענה לו המלאך אודות אופן התנהגותה של אשת מנוח "כל אשר צויתיה תשמור", אך אינו עונה לו דבר בקשר לשמשון עצמו51,
ועוד: אם אצל שמשון ושמואל היתה נזירותם מפני הענין של "האיש מדיר את בנו בנזיר", כיצד ייתכן לומר שענין זה, ש"האיש מדיר את בנו בנזיר" הוא "הלכה היא בנזיר", הלכה למשה מסיני, ובלשון הרמב"ם52: "אין לו סמך בכתוב ולא רמז", בעוד אשר זהו סיפור מפורש בנביאים53.
ז. גר קטן שגדל ולא מחה
ההסבר לכך הוא:
אי אפשר לומר ששמשון ושמואל היו נזירים מפני שהם בעצמם קבלו על עצמם נזירות54, כי: א) אין מוצאים לכך רמז בפסוקים. ב) לגבי שמשון אומר הרמב"ם במפורש "שהרי לא נדר בנזיר".
מצד שני, מלשון המשנה "שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו, נאמר בשמשון ומורה ונאמר בשמואל ומורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר..." – שאלו הם הפסוקים הכתובים בענין ציווי המלאך ונדר חנה, מובן, שהנזירות אצלם באה מציווי המלאך ומנדר חנה, אך כיון שאין די בכך בלבד, הכרחי לומר, שענינים אלה היו מעין גורם לנזירות, כדלהלן.
כדי להבין זאת, יבואר תחלה דין בדומה לכך55:
לגבי גר קטן, אשר "מטבילין אותו על דעת בית דין", או כאשר הוא מתגייר ביחד עם אביו56, קובעת ההלכה57, שכאשר "הגדילו יכולין למחות". וכיון שהגדילו שעה אחת ולא מיחו שוב אינם יכולים למחות.
ויש לומר, שההסבר לכך הוא: למרות שכאשר גיירו את הקטן הוא נעשה גר58, בכל זאת, מדוע הוא יכול
הערות
- 51. ראה גם צוארי שלל הפטורת פרשתנו.
- 52. פיה"מ נזיר פ"ד מ"ו.
- 53. וראה רמב"ם בהקדמתו לפיה"מ ד"ה וכאשר דהלמ"מ אין לו רמז בקרא. ולהעיר מאנציקלופדיא תלמודית ערך הלמ"מ (ע' שסז־ח) וש"נ. אבל ראה שו"ת מהרי"ט ח"א סי' כ' בסופו. כ"ב יו"ד סי' כד.
- 54. ראה ראשונים שנסמנו בהערה 49 לענין שמשון.
- 55. להעיר משטמ"ק נדרים יז, א: מחוקי הנזירות הוא שמיד שקבל אדם בעצמו להיות נזיר נאסר ודברים הללו דומה לגר לנתגייר כו'.
- 56. פרש"י כתובות יא, א ד"ה הגדילו. ריטב"א ורשב"א בשטמ"ק שם. טושו"ע יו"ד סרס"ח ס"ז.
- 57. כתובות שם. רמב"ם הל' מלכים פ"י ה"ג. טושו"ע יו"ד שם ס"ז־ח.
- 58. ולדעת כמה (תוד"ה מטבילין כתובות שם (בסופו). תוד"ה קטן סנהדרין סח, ב (בסופו). ריטב"א ורשב"א בשטמ"ק כתובות שם) הוי גרים מדאורייתא. ובריטב"א שם בסופו "וכן דעת הרמב"ם".
משנה נזיר ד׳:ו׳ - הטקסט מספריא
האיש מדיר את בנו בנזיר. ואין האשה מדרת את בנה בנזיר. כיצד גלח. או שגלחוהו קרוביו. מיחה או שמיחו קרוביו. היתה לו בהמה מופרשת. החטאת תמות. ועולה תקרב עולה. והשלמים יקרבו שלמים. ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם. היו לו מעות סתומין. יפלו לנדבה. מעות מפורשין. דמי חטאת ילכו לים המלח. לא נהנין ולא מועלין. דמי עולה יביאו עולה. ומועלין בהן. דמי שלמים יביאו שלמים. ונאכלין ליום אחד. ואינן טעונין לחם:
נדרים י״ז א - הטקסט מספריא
תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״. מָה הֲטָבָה רְשׁוּת, אַף הֲרָעָה רְשׁוּת. יָצָא נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל — שֶׁאֵין הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ!
חַד קְרָא לְמִיפְטְרֵיהּ מִקׇּרְבַּן שְׁבוּעָה, וְחַד לְמִיפְטְרֵיהּ מִן לָאו דִּשְׁבוּעָה.
מַתְנִי׳ יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, וְאֵין שְׁבוּעָה בְּתוֹךְ שְׁבוּעָה. כֵּיצַד? אָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר אִם אוֹכַל״, ״הֲרֵינִי נָזִיר אִם אוֹכַל״, וְאָכַל — חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.
גְּמָ׳ אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם״ ״הֲרֵינִי נָזִיר לְמָחָר״, דְּמִיגּוֹ דְּקָא מִיתּוֹסַף יוֹמָא יַתִּירָא — חָיְילָא נְזִירוּת עַל נְזִירוּת. אֲבָל אָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם״, ״הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם״ — אֵין חָלָה נְזִירוּת עַל נְזִירוּת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ אָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם״, ״הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם״ — חָלָה נְזִירוּת עֲלֵיהּ.
וּלְרַב הוּנָא, אַדִּתְנָא אֵין שְׁבוּעָה בְּתוֹךְ שְׁבוּעָה, לִיתְנֵי: יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, וְאֵין נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר. ״הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם, הֲרֵינִי נָזִיר לְמָחָר״ — יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, ״הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם״ ״הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם״ —
However, the verse states: “Or if anyone swears clearly with his lips to do evil, or to do good” (Leviticus 5:4). From the juxtaposition of evil and good it is derived that just as the doing of good, which is interpreted as obligating himself to take a positive action, is referring to a permitted activity, e.g., to eat, so too, the doing of evil, which is interpreted as prohibiting himself from something, refers only to that which is permitted, e.g., not to eat. This excludes one who takes an oath to nullify a mitzva and does not nullify it; he is not liable for violating the oath, as the permission to nullify it is not in his power.
The Gemara answers that both verses are necessary. One verse: “To do evil or to do good,” which is stated in the context of the halakhot of offerings, is necessary to exempt him from bringing an offering for violating an oath, and one verse: “He shall not profane,” is necessary to exempt him from the prohibition for violating an oath.
MISHNA: There is a vow within a vow. It is possible to impose an additional prohibition, by means of a vow, on an item that is already forbidden by means of a vow. But there is no oath within an oath. If one takes an oath twice with regard to the same action, the second oath does not take effect. How so? If one said: I am hereby a nazirite if I eat, and then repeated: I am hereby a nazirite if I eat, and then he ate, he is obligated to observe naziriteship for thirty days for each and every one of the vows, as both vows took effect. However, if he said: I hereby take an oath that I will not eat, and repeated: I hereby take an oath that I will not eat, and then he ate, he is liable to bring an offering for only one violation of an oath.
GEMARA: Rav Huna said: They taught that there is a vow within a vow only where he said: I am hereby a nazirite today, and then he said: I am hereby a nazirite tomorrow. As since an additional day of naziriteship is added by the second vow, an additional thirty-day obligation of naziriteship takes effect upon the first term of naziriteship. However, if he said: I am hereby a nazirite today, and then repeated: I am hereby a nazirite today, a vow of naziriteship does not take effect upon a previous vow of naziriteship, and he must observe only one term of naziriteship. And Shmuel said that even if he said: I am hereby a nazirite today, I am hereby a nazirite today, a second vow of naziriteship takes effect with regard to him, as one can apply two obligations of naziriteship to himself one after the other.
The Gemara asks: And according to Rav Huna, instead of teaching that there is no oath within an oath, drawing a distinction between a vow and an oath, let the mishna teach a narrower distinction between different vows, stating that there is a case of a vow within a vow, and there is a case in which there is not a vow within a vow. How so? If one says: I am hereby a nazirite today, I am hereby a nazirite tomorrow, in this case there is a vow within a vow. However, if one says: I am hereby a nazirite today, and then again says: I am hereby a nazirite today,
שולחן ערוך, יורה דעה רס״ח:ז׳ - הטקסט מספריא
עוֹבֵד כּוֹכָבִים קָטָן, אִם יֵשׁ לוֹ אָב יָכוֹל לְגַיֵּר אוֹתוֹ. וְאִם אֵין לוֹ אָב, וּבָא לְהִתְגַּיֵּר אוֹ אִמּוֹ מְבִיאָתוֹ לְהִתְגַּיֵּר, בֵּית דִּין מְגַיְּרִין אוֹתוֹ, שֶׁזְּכוּת הוּא לוֹ וְזָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. בֵּין קָטָן שֶׁגִּיְּרוֹ אָבִיו בֵּין שֶׁגִּיְּרוּהוּ בֵּית דִּין, יָכוֹל לִמְחוֹת מִשֶּׁיַּגְדִּיל וְאֵין דִּינוֹ כְּיִשְׂרָאֵל מוּמָר אֶלָּא כְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י׳:ג׳ - הטקסט מספריא
בן נח שנתגייר ומל וטבל ואח"כ רצה לחזור מאחרי ה' ולהיות גר תושב בלבד כשהיה מקודם אין שומעין לו אלא יהיה כישראל לכל דבר או יהרג ואם היה קטן כשהטבילוהו בית דין יכול למחות בשעה שיגדיל ויהיה גר תושב בלבד וכיון שלא מיחה בשעתו שוב אינו מוחה אלא הרי הוא גר צדק לפיכך אם בא ישראל על קטנה שהטבילוה בית דין כסף כתובתה או קנס אונס או מפתה יהיה הכל תחת יד בית דין עד שתגדיל ולא תמחה בגירות שמא תטול ותגדיל ותמחה ונמצאת זו אוכלת בגיותה מעות שאין לה זכות בהן אלא בדיני ישראל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מה כתובות דף י"א, · סנהדרין סח, ב
- לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ב מאותו ספר כתובות יא, א
- לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה ב מאותו ספר כתובות יא, א
- לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ז מאותו ספר כתובות יא, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת מ כתובות יא, א
- שו"ת אורח חיים סימן למד כתובות דף י"א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נז כתובות יא, א
- לקוטי שיחות כרך לו שמות שיחה ב מאותו ספר סנהדרין סח, ב
- לקוטי שיחות כרך לו תשא שיחה ב מאותו ספר סנהדרין סח, א
- תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ו סנהדרין סח, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י סנהדרין סח, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט סנהדרין סח, סע"ב
- תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג סנהדרין סח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג סנהדרין סח, א
- תורת שמואל תר"ם ויובן כו' בינה יתירה כו' חכמות בחוץ סנהדרין סח, ב ואילך
- תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את הוי' אלקיכם סנהדרין סח, ב ואילך
- תורת שמואל תרמ"א ועבדתם את ה' אלקיכם סנהדרין סח, ב ואילך
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה סנהדרין סח, ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש סנהדרין סח, ב
- פלח הרמון ויקרא להבין בתוספת ביאור ענין פנים חדשות סנהדרין סח, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה סנהדרין סח, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ו סנהדרין סח, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב סנהדרין סח, א
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב סנהדרין סח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר סנהדרין סח, א