54

עבודה) – ובעבודה רוחנית משמעו: ההילוך בלי־גבול אצלם היה רק בנפש הבהמית (בחינת "עגלות"); אך ההילוך לא פעל בהם גופא – בנפש האלקית;

אצל בני גרשון היה – "אחריך נרוצה" – הילוך בלי גבול הן בנפש הבהמית (משא בעגלות) והן בנפש האלקית ("זאת עבודת גו' ולמשא");

ואילו אצל בני קהת היה אף למעלה מכך – "הביאני המלך חדריו" – הילוך בלי גבול מצד שורשה האמיתי של נפש האלקית שאין לו שום שייכות לנפש הבהמית (עגלות);

ולכן עיקר משאם היה הארון – תורה – לפי שהענין של "הביאני המלך חדריו" נעשה במתן תורה בחג השבועות⁷⁸.