12

לא ברור אם עד היותו "בן שלשים" אין הלוי "שומר משמרת הקודש", מה מוסיפה קריאתו בשם זה, שהיא הכרזה בלבד⁵⁰?

להסברת שאלה זו מציין רש"י את שם בעל המאמר "רבי יהודה בן רבי שלום", שלשיטתו קריאת שם חשובה כשלעצמה:

בתלמוד הירושלמי⁵¹ שואלים: "כתיב⁵² והימים אשר מלך דוד על כל ישראל ארבעים שנה... וכתיב⁵³: בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלים מלך שלשים ושלש שנה..." ויוצא, אפוא, שבפועל מלך ארבעים שנה ושישה חדשים? ומובאים על כך מספר תירוצים. לאחר מכן נאמר: "אמר רבי יודן בי רבי שלום כתיב⁵⁴ כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל אמר לו הקב"ה אני אמרתי לך אל תתגרו בם⁵⁵ וביקשת להתגרות בם חייך שאינן נמנין לך", מכאן רואים שלדעתו של רבי יהודה בן רבי שלום, הרי עצם העובדה שהתורה אינה מכנה אותו בתואר מלך במשך ששה חדשים, היא עונש כשלעצמו, למרות שחלו עליו בתקופה זו גדרי מלך, לפי שיטה זו⁵⁶.

ומרובה מדה טובה... עצם כינוי הלויים בתואר "שומר משמרת הקודש" הוא ענין של מעלה וחשיבות.

יא. כיצד ניתן לכנות בתואר, בלי ביטוי מעשי לכך

אך עדיין קשה [בנוסף לדיוקים שלעיל בסעיף ה' – א) "נמנה מן הבטן". ב) "כניסתה בפתח מצרים", ג) "שבעים חסר אחת"]: מדוע מציין רש"י דוקא את המעלה של "שומר משמרת הקודש"?

וכן אין מובן: בכל זאת, כיצד ניתן לכנות את הלויים בתואר "שומר משמרת הקודש", החל "מבן חודש ומעלה", בזמן שלמעשה אין הם שומרים⁵⁷?

לכאורה ניתן היה לומר, שגם לשם כך מציין רש"י את שם בעל המאמר ברבי יהודה בן רבי שלום – כי לשיטתו אפשר לקרוא גם לילד שזה עתה נולד על־שם פעולותיו בעתיד⁵⁸:

נאמר במשנה במסכת נדרים⁵⁹, שאם