13
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אדם אומר "קונם שאינו נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות העולם". ושואלים בתלמוד ירושלמי60: "ואין ישמעאל בכלל זרעו של אברהם? [ועונים, שנאמר61] – כי ביצחק יקרא לך זרע. (ושוב שואלים:) ואין עשו בכלל זרע יצחק? אמר רבי יודן בר שלום: ביצחק – במקצת יצחק. ר' הונא אמר בי"ת (של "ביצחק") תרי – (=שניים), בן שהוא עתיד לנחול שני עולמות העולם הזה והעולם הבא".
לכאורה, אין מובן הסברו של ר"י בר"ש האומר "ביצחק במקצת יצחק": עשו היה, למרות הכל, זרע יצחק, במיוחד לפני שיצא לתרבות רעה (שלא כישמעאל, שהתורה עצמה אומרת עליו "וגם את בן האמה", שאינו של אברהם) – וכן
לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש62: כיצד רואים מן הפסוק שיעקב הוא "מקצת יצחק", ולא עשו?
מוכרחים אפוא לומר, שמכיון שבגיל שלוש עשרה63 יצא עשו לתרבות רעה64, הרי אין הוא נחשב זרעו של יצחק כבר בעת היוולדו65.
ומרובה מדה טובה – מכיוון שהלוי יהיה בעתיד "שומר משמרת הקודש" אפשר לכנותו בתואר זה משעת לידתו.
אך תירוץ זה אינו מתקבל66: גם בתלמוד הבבלי67 מובא תירוץ זה "ביצחק ולא כל יצחק" ושם זוהי גמרא סתם, כלומר, לדעת הבבלי, שהלכה כמותו, זו דעת הכל, ולא שיטתו של ר"י בר"ש.
וזאת בנוסף לכך שבלתי סביר שלדיון ארוך כל־כך ירמוז רש"י בציון שם האומר68 בלבד.
יותר מכך, ועיקר: רש"י כבר הביא קודם69 את המאמר "כי ביצחק ולא כל יצחק", ושם – באופן סתמי, ללא ציון שמו של ר"י בר"ש.
יב. שומר משמרת הקודש – שמירה כפשוטה
ההסבר לכך הוא:
באמרו "שומר משמרת הקודש" מתכוון רש"י לשמירה כפשוטה,
הערות
- 60. שם ה"ח.
- 61. וירא כא, יב.
- 62. פרש"י נח י, כה.
- 63. פרש"י תולדות כה, כז.
- 64. פרש"י שם, ל. לך טו, טו. – וצע"ק מפרש"י תולדות כה, כב (אבל שם הל' "דרשוהו").
- 65. בנוגע ההבטחות לאברהם (משא"כ לענין ירושה בכלל – ראה קידושין יח, רע"א). כי אין לומר שמעיקרא הי' זרעו של יצחק ואח"כ (כשנעשה י"ג שנה ומרד) נתבטל – שא"כ הרי עד הביטול "כל יצחק" נקרא זרע אברהם. (וכדמוכח ג"כ מנין הירושה, שנקרא "ישראל מומר" (קידושין שם), אבל לא בטל מלהיות יורש).
- 66. וגם: קושיא זו – איך שייך ליקרא שומר משמרת הקודש – אינה שייכת למימרא דר"י בר"ש. וזה קשה גם על הביאור דלעיל ס"י. וראה לקמן הערה 73.
- 67. ובפרט שענין זה – קריאה ע"ש העתיד – מפורש במדרש תהלים (כנ"ל הערה 58) בענין דליקרא שומר משמרת הקודש בשם ר' נחמי' ור' פינחס.
- 68. נדרים לא, א.
- 69. ויצא כח, טו.
רש"י על בראשית כ״ה:כ״ז - הטקסט מספריא
ויגדלו … ויהי עשו. כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ קְטַנִּים, לֹא הָיוּ נִכָּרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵין אָדָם מְדַקְדֵּק בָּהֶם מַה טִּיבָם; כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְנֵי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, זֶה פֵּרֵשׁ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְזֶה פֵּרֵשׁ לַעֲ"זָ:
ידע ציד. לָצוּד וּלְרַמּוֹת אֶת אָבִיו בְּפִיו וְשׁוֹאֲלוֹ אַבָּא, הַאֵיךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַתֶּבֶן? כַּסָּבוּר אָבִיו שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת (תנחומא):
איש שדה. כְּמַשְׁמָעוֹ, אָדָם בָּטֵל וְצוֹדֶה בְקַשְׁתּוֹ חַיּוֹת וְעוֹפוֹת:
תם. אֵינוֹ בָקִי בְכָל אֵלֶּה, כְּלִבּוֹ כֵּן פִּיו, מִי שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לְרַמּוֹת קָרוּי תָּם:
ישב אהלים. אָהֳלוֹ שֶׁל שֵׁם וְאָהֳלוֹ שֶׁל עֵבֶר:
ויגדלו… ויהי עשו AND THEY GREW … AND ESAU WAS — So long as they were young they could not be distinguished by what they did and no one paid much attention to their characters, but when they reached the age of thirteen, one went his way to the houses of learning and the other went his way to the idolatrous temples (Genesis Rabbah 63:10).
יודע ציד A CUNNING HUNTER literally, understanding hunting — understanding how to entrap and deceive his father with his mouth. He would ask him, “Father how should salt and straw be tithed”? (Genesis Rabbah 63:10) (although he knew full well that these are not subject to the law of tithe). Consequently his father believed him to be very punctilious in observing the divine ordinances.
איש שדה A MAN OF THE FIELD — Explain it literally (i.e., not in a Midrashic manner): a man without regular occupation, hunting beasts and birds with his bow.
תם A PLAIN MAN — not expert in all these things: as his heart was his mouth (his thoughts and his words tallied). One who is not ingenious in deceiving people is called תם plain, simple.
יושב אהלים DWELLING IN TENTS — the tent of Shem and the tent of Eber (Genesis Rabbah 63:10).
רש"י על בראשית כ״ה:ל׳ - הטקסט מספריא
הלעיטני. אֶפְתַּח פִּי וּשְׁפֹךְ הַרְבֵּה לְתוֹכָהּ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל אֲבָל מַלְעִיטִין אוֹתוֹ:
מן האדם האדם. עֲדָשִׁים אֲדֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵת אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת עֵשָׂו בֶּן בְּנוֹ יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְאֵין זוֹ שֵׂיבָה טוֹבָה שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּבָּ"ה; לְפִיכָךְ קִצֵּר הַקָּבָּ"ה ה' שָׁנִים מִשְּׁנוֹתָיו, שֶׁיִּצְחָק חַי ק"פ שָׁנָה וְזֶה קע"ה, וּבִשֵּׁל יַעֲקֹב עֲדָשִׁים לְהַבְרוֹת אֶת הָאָבֵל. וְלָמָּה עֲדָשִׁים? שֶׁדּוֹמוֹת לְגַלְגַּל, שֶׁהָאֲבֵלוּת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם (וְעוֹד מָה עֲדָשִׁים אֵין לָהֶם פֶּה, כָּךְ הָאָבֵל אֵין לוֹ פֶה, שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר, וּלְפִיכָךְ הַמִּנְהָג לְהַבְרוֹת הָאָבֵל בִּתְחִלַּת מַאֲכָלוֹ בֵּיצִים, שֶׁהֵם עֲגֻלִּים וְאֵין לָהֶם פֶּה, כָּךְ אָבֵל אֵין לוֹ פֶה, כִּדְאָמְרִינַן בְּמוֹעֵד קָטָן (מועד קטן כא:) אָבֵל כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ מֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם וְכָ"שֶׁ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל בַּתְּחִלָּה, מִג' וְעַד ז' מֵשִׁיב וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל וְכוּ'; בְּרַשִׁ"י יָשָׁן):
הלעיטני LET ME SWALLOW — I will open my mouth and you pour a lot in. The word is really used of feeding animals as we find the word in the Mishna, (Shabbat 155b) “One may not fatten up a camel on the Sabbath but one may put food (מלעיטין) into its mouth. ”
מן האדם האדם הזה FROM THIS RED, EVEN THIS RED THING —red lentils. On that day Abraham had died in order that he might not see his grandson Esau falling into degenerate ways. This would not have been the “good old age” (cf. 25:8) which God had promised him; therefore the Holy One, blessed be He, cut his life short by five years — for Isaac lived 180 years and he only one hundred and seventy five. Jacob was boiling lentils to provide the customary first meal for the immediate mourners. Why should lentils be the mourner’s food? Because they are round like a wheel and mourning (sorrow) is a wheel that revolves in the world (it touches everyone sooner or later as a revolving wheel touches every spot in turn) (Bava Batra 16b). And a further reason is: just as lentils have no mouth — (the word mouth פה is used in Hebrew of a serrated edge) — so, too, mourners have no mouth (appear dumb), for speech (greeting others) is forbidden to them. For this reason, also, it is customary to give eggs to a mourner as his first meal, because they are round and have no mouth (serrated edge) and similarly a mourner has no mouth (may not greet others), just as we say in Moed Katan 21b. “A mourner during the first three days (of the week of mourning) may not respond to the greeting of any person — it follows, of course, that he may not be the first to greet anyone — and from the third to the seventh day he may respond to a greeting but may not be the first to offer a greeting etc.” From “And a further reason” is to be found in an old Rashi text.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב רכב קדושין יח, ב
- לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה ג מאותו ספר קדושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לב בחוקותי שיחה א מאותו ספר קידושין יח, א
- לקוטי שיחות כרך יד תבא שיחה א מאותו ספר קדושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א מאותו ספר קדושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה א מאותו ספר קידושין יח, ריש ע"א
- לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ג מאותו ספר קידושין יח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב מאותו ספר קידושין יח, רע"א
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר א), ה'תשכ"ה קידושין יח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג קידושין יח, רע"א
- תורת שמואל תר"ם [ואתה תצוה] וז"ע שארז"ל על שלא ברכו בתורה קדושין יח, ב
- תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה קדושין יח, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה קידושין יח, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יז קידושין יח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח קידושין יח, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א קידושין יח, רע"א