1
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ב. הקשיים המתעוררים לפי פרש"י
תוך לימוד דברי רש"י נראה במבט ראשון ש"קבלת הדמים וזריקה והקטרה" הן דוגמאות ל"עבודות המסורות לכהנים". אך אם נאמר כך, אינם מובנים מספר דברים כדלהלן:
א) האריכות בדברי רש"י. (א) לשם מה מביא רש"י דוגמאות? היה עליו לומר בקיצור "עבודות המסורות לכהנים". (ב) אם הוא מפרט כדי לשלול את העבודות המתבצעות לפני קבלת הדמים, מתאימה יותר, לכאורה, ההתבטאות "מקבלה ואילך7 עבודות המסורות לכהנים". (ג) אם אמנם צריך לפרט דוגמאות, מדוע דוקא שלוש דוגמאות אלו?
ב) הסדר בדברי רש"י: תחילה הוא מציין את הדוגמאות, ורק אחר־כך "ועבודות המסורות לכהנים", בעוד שהיה צריך להיות להיפך: תחילה הכלל "עבודות המסורות לכהנים", ורק אחר־כך הפרטים "כגון קבלת דמים..."
ג) ועיקר: אם קבלה, זריקה והקטרה הן, כמוסבר לעיל, "עבודות המסורות לכהנים", היה צריך להכתב "ושאר עבודות המסורות לכהנים"?
מן האמור לעיל מובן, שרש"י מתכוון לומר ש"ושמרו את כהונתם" כולל שני סוגים שונים: (א) קבלת דמים וזריקה והקטרה" – עבודות שאינן "מסורות לכהנים". (ב) "ועבודות המסורות לכהנים" – סוג אחר.
ואם כך תמוה:
א) רש"י עצמו כבר אמר בתחילת פרשת ויקרא8 "מקבלה ואילך מצוות כהונה", וכיצד, איפוא, ניתן לומר ש"קבלת דמים וזריקה והקטרה" אינן מן ה"עבודות המסורות לכהנים"?
ב) אם יימצא הסבר לכך ש"קבלת דמים וכו'" אינן "עבודות המסורות לכהנים", הרי אין מובן: מנין לרש"י הוכחה שב"ושמרו את כהונתם הכוונה היא גם לעבודות שהן אינן "מסורות לכהנים"?
ג. ההכרח לכך שהכוונה היא לעבודות המסורות לכהנים
והביאור בזה:
ההכרח לכך שב"ושמרו את כהונתם" הכוונה איננה לעצם הכהונה (כפי' האבן עזרא) אלא ל"עבודות המסורות לכהנים": פסוק זה מופיע לאחר ההוראה על תפקיד ומינוי חדש לאהרן ובניו, כפי שרש"י9 מסביר "תפקוד" – "לשון פקידות...". אם "ושמרו את כהונתם" מכוון לכך שעל הכהנים להישמר "שלא יבואו לידי פסול" בכהונתם (כדברי אבן־עזרא), הרי אין זה תפקיד חדש10 – הן הם כבר הוזהרו על כך בפרשת
הערות
רש"י על ויקרא א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
ושחט והקריבו, הכהנים. מִקַּבָּלָה וָאֵילַךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה — לִמֵּד עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁרָה בְּזָר (שם):
לפני ה'. בַּעֲזָרָה:
והקריבו. זוֹ קַבָּלָה, שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה, וּמַשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן הוֹלָכָה, לָמַדְנוּ שְׁתֵּיהֶן:
בני אהרן. יָכוֹל חֲלָלִים, תַּ"ל הַכֹּהֲנִים:
את הדם וזרקו את הדם. מַה תַּ"ל דָּם דָּם שְׁנֵי פְּעָמִים? לְהָבִיא אֶת שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמִינוֹ אוֹ בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, יָכוֹל אַף בִּפְסוּלִים אוֹ בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת אוֹ בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁאֵלּוּ לְמַעְלָה וְהִיא לְמַטָּה, תַּ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר דָּמוֹ (זבחים פ"א):
וזרקו. עוֹמֵד לְמַטָּה וְזוֹרֵק מִן הַכְּלִי לְכֹתֶל הַמִּזְבֵּחַ לְמַטָּה מִחוּט הַסִּקְרָא כְּנֶגֶד הַזָּוִיּוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר סָבִיב — שֶׁיְּהֵא הַדָּם נָתוּן בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַמִּזְבֵּחַ; אוֹ יָכוֹל יַקִּיפֶנּוּ כְּחוּט, תַּ"ל וְזָרְקוּ וְאִי אֶפְשַׁר לְהַקִּיף בִּזְרִיקָה, אִי וְזָרְקוּ יָכוֹל בִּזְרִיקָה אַחַת, תַּ"ל סָבִיב, הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע (ספרא):
אשר פתח אהל מועד. וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא מְפֹרָק (שם):
הכהנים …ושחט …והקריבו AND HE SHALL SLAUGHTER … AND THE PRIESTS SHALL OFFER [THE BLOOD] — All the rites from “receiving the blood in a vessel” (which is implied in והקריבו) and onwards are the duty of the priesthood. This teaches about the slaughtering that it is valid even if performed by a layman (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 4 2; Zevachim 32a).
'לפני ה means in the forecourt.
והקריבו AND [THE PRIESTS] SHALL OFFER [THE BLOOD] — This must refer to “receiving the blood in a vessel”, since this is the first rite mentioned after the slaughtering of the animal, but really it implies the bringing of the blood to the altar; we thus learn that both of them (receiving of the blood and bringing it to the altar) as well as all the succeeding rites are priestly duties (cf. Zevachim 4a):
בני אהרן — One might think that these duties may be performed also by חללים (priests who have lost their priestly status for reasons connected with their birth or marriage)! Scripture, however, adds הכהנים, the priests (i.e. they must not only be descendants of Aaron but also “priests” — fit for priesthood, and חללים are excluded from priestly functions) (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 4 6).
את הדם …וזרקו את הדם [AND THE PRIESTS … SHALL OFFER] THE BLOOD AND SHALL SPRINKLE THE BLOOD — Why does Scripture use the word דם twice (instead of saying והקריבו את הדם וזרקוהו)? In order to include in the command of sprinkling also the blood of an עולה which has been commingled with blood of the same kind of sacrifice (i. e. with the blood of another burnt offering) or with that of a different kind (that of a peace — offering or a guilt — offering). One might think that this law applies also if it has been commingled with that of sacrifices unfit for sacrifice or with that of sin — offerings whose blood has to be sprinkled in the “Interior’ (the Holy Place) or with that of sin — offerings whose blood has to be sprinkled outside (in the court), although these (i. e., the blood of the (חטאות פנימיות וחיצוניות) has to be sprinkled above the red line (that marks the division between the upper and the lower halves of the altar) and it (the blood of the עולה) below! Scripture, however, states of an עולה in another place (v. 11) ‘‘[and he shall sprinkle] its blood (דמו)” (cf. Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 4 7-8; Zevachim 81).
וזרקו AND [THE PRIESTS] … SHALL DASH [THE BLOOD ROUND ABOUT] — He (the priest) stands below and dashes the blood from the vessel upon the altar wall below the red line over against the two diagonally opposite corners (the north — east and the south — west corners so that there is blood on the four sides). That is what Scripture means when it says, סביב, “round about” — that the blood shall be put upon all the four sides of the altar. Or I might think that it means he (the priest) shall place it (the blood) right round the altar as a line! Scripture, however, states, וזרקו, “and they shall dash [the blood]” (i. e. fling it; cf. Exodus 9:8; thus implying that he must be standing some distance away), and it is impossible to put it right round the altar by flinging it against it. — The explanation given above as to how it was actually done is arrived at by the following argument: If we go only by the meaning of the word וזרקו alone, one might have thought that it would suffice with one “flinging” only (that we need merely fling the blood against one side of the altar)! Scripture, however, adds סביב, “round about”! How then can this be done? He makes two flingings but in such a manner that they virtually constitute four, as stated above). (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 4 9)
אשר פתח אוהל מועד {AND THEY SHALL SPRINKLE THE BLOOD ROUND ABOUT THE ALTAR} THAT IS BY THE ENTRANCE OF THE APPOINTED TENT — but not at times when it (the appointed tent) had already been dismantled, even though the altar itself were still in position, for then it is not by the entrance of the appointed tent (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Section 4 14).
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך יז ‹ צו ‹ שיחה ב ‹ 50 לקו"ש חי"ח ע' 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.