321
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
בחוקותי
א. "ופניתי אליכם" – "אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם"
מהפסוק1 "ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם", מעתיק רש"י את המילים "ופניתי אליכם" ומפרש: אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם, משל למה הדבר דומה למלך ששכר פועלים וכו' כדאיתא בתורת כהנים.
ואינו מובן:
א) מה חסר בפירוש "אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם" שרש"י צריך להסבירו עם "משל .. למלך ששכר פועלים כו'"?
ב) לאידך גיסא: אם משהו לא מובן בפירוש – מה מוסיף כאן ה"משל (למלך ששכר פועלים וכו')", שאין בו לכאורה ביאור נוסף על הפירוש עצמו2?
ג) יתירה מזו: מוקדם יותר, בפרשת אחרי3, באיסור אכילת דם (ובדומה לכך בפרשת קדושים4, לגבי האיסור לתת מזרעו למולך), מפרש רש"י בדומה לפירושו כאן (אלא בהיפך הטובה):
ב "ונתתי פני – פנאי שלי, פונה אני מכל עסקי ועוסק בו"5 ואינו מוסיף על כך שום משל6?
ד) במשל גופא – יש להבין את הלשון "משל למה הדבר דומה למלך ששכר פועלים", שלכאורה: שכירת פועלים אינה פעולה הקשורה דוקא למלך (וגם אינה מצד מעלתו כמלך); כל אדם יכול לשכור (ושוכר) פועלים – היה צריך איפוא לומר "משל לאדם7
הערות
- 1. פרשתנו כו, ט.
- 2. יש מפרשים בתו"כ (ראה קרבן אהרן. מלבי"ם. ועוד) שמדגיש "אבל אתם חשבון רב אני עתיד לחשב עמכם כו'", דהיינו שלישראל הוא שכר רוחני (בעוה"ב) – ולאוה"ע שכר גשמי (בעוה"ז), אבל ראה לקמן הערה 20.
- 3. יז, יוד.
- 4. כ, ג.
- 5. והוא בתו"כ אחרי וקדושים שם.
- 6. ופשוט שאין לתרץ שגם בתו"כ שם לא הובא משל – שהרי ידוע שרש"י מפרש פשש"מ ואין ענינו העתקת דרשת חז"ל וכו'. וגם כאן לא ציין לתו"כ רק בשביל ה"וכו'" – המשך המשל. וכן בפרשתנו לקמן בענין זה עצמו – עונש ע"ז שלא תשמעו לי – עה"פ (כו, יז) "ונתתי פני" פרש"י "פנאי שלי פונה אני מכל עסקי להרע לכם" ואינו מוסיף ע"ז "משל למלך כו'", אף שבתו"כ שם איתא "משלו משל למה"ד למלך כו'". ויתירה מזו: להלן שם הביא רש"י התו"כ "כמו שנאמר בטובה כו' כך כו' משלו משל למלך כו'", אלא שמקדים שהוא "אגדת תו"כ מפרשה זו", ומזה מוכח: א) שעה"פ כאן (הוא לא ש)רש"י מביא ("אגדה" אלא שהוא) פשש"מ, ב) גם בפסוק שם (יז) פירושו על "ונתתי פני" "פנאי שלי פונה אני מכל עסקי כו'", הוא פירוש והכרח בפשש"מ, והוא פי' אחר ממה שהביא לקמן אותו הענין (לכאורה) מ"אגדת תו"כ". ולהעיר גם על השינוי: בפירושו שם מעתיק מהכ' "ונתתי פני", משא"כ בהפי' שמביא מ"אגדת תו"כ" מעתיק מהכתוב "ונתתי פני בכם". וראה לקמן הערה 30.
- 7. ואף שי"ל (בפשטות) מכיון שהנמשל הוא הקב"ה לכן המשל הוא לא מאדם סתם אלא ממלך – הרי מצינו בכ"מ שכותב סתם "משל למהלך בדרך כו'" (פרש"י בשלח יד, כ), "משל לאדם כו'" (פרש"י שם יז ח, ועוד), אף שגם הם משלים להקב"ה – מלך. ועכצ"ל שכאן נוגע ומוסיף בתוכן הנמשל – ע"י שנמשל למלך דוקא.
רש"י על שמות י״ד:כ׳ - הטקסט מספריא
ויבא בין מחנה מצרים. מָשָׁל לִמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ מְהַלֵּךְ לְפָנָיו, בָּאוּ לִסְטִים לִשְׁבּוֹתוֹ, נְטָלוֹ מִלְּפָנָיו וּנְתָנוֹ לְאַחֲרָיו, בָּא זְאֵב מֵאַחֲרָיו, נְתָנוֹ לְפָנָיו, בָּאוּ לִסְטִים לְפָנָיו וּזְאֵבִים מֵאַחֲרָיו, נְתָנוֹ עַל זְרוֹעוֹ וְנִלְחַם בָּהֶם, כָּךְ "וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו" (הושע י"א) (מכילתא):
ויהי הענן והחשך. לְמִצְרַיִם:
ויאר עַמּוּד הָאֵשׁ את הלילה לְיִשְׂרָאֵל, וְהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם כְּדַרְכּוֹ לָלֶכֶת כָּל הַלַּיְלָה וְהַחֹשֶׁךְ שֶׁל עֲרָפֶל לְצַד מִצְרַיִם:
ולא קרב זה אל זה. מַחֲנֶה אֶל מַחֲנֶה (שם):
ויבא בין מחנה מצרים AND IT CAME BETWEEN THE CAMP OF EGYPT — A parable: it may be compared to one who is proceeding on a journey, his son walking in front of him. If, now, brigands come to capture him (the son), he takes him away from in front of him and places him behind himself. If a wolf then comes behind him he places him again in front. If brigands come in front of him and wolves behind him, he places him on his arm and fights against them. Thus did God do for Israel, as it says, (Hosea 11:3) “I led Ephraim — He took them upon His arms” (Mekhilta).
ויהי הענן והחשך AND THERE WAS CLOUD AND DARKNESS to the Egyptians.
ויאר AND IT — the pillar of fire — ILLUMINATED the night for the Israelites, and went before them as was its way to go every night, whilst the darkness of the cloud was turned towards the Egyptians.
ולא קרב זה אל זה SO THAT ONE APPROACHED NOT ANOTHER — [This does not mean that one person did not approach another but]: this camp did not approach that camp (Mekhilta).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

