ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה ב

321

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ששכר פועלים⁸" והוא פונה מכל עסקיו ומשלם לפועל שעשה את המלאכה המרובה.

ב. חזרת רש"י על תוכן הפירוש של "ופניתי אליכם"

לכאורה היה אפשר להסביר זאת, בהקדם השאלה: מאחר ורש"י כבר פירש קודם לכן את תוכן הפירוש של "ונתתי פני" (ובדומה לו בפסוק "ואני אתן את פני") שהוא "פונה מכל עסקי כו'" – מדוע צריך רש"י לחזור כאן פעם נוספת על אותו פירוש⁹ [ובפרט שההבהרה ש"ונתתי פני" פירושו "פנאי שלי פונה אני מכל עסקי" נחוצה רק היכן שנכתב הלשון "פני" (ושם יש מקום לטעות שפירושו¹⁰ (רק) מלשון פנים¹¹), אך בפרשתנו¹² שנכתב "ופניתי אליכם", שפירושו: אני אפנה אליכם¹³ – כבר מובן ממילא, שהוא פונה משאר הענינים¹⁴]?

והביאור בזה, לכאורה: בפרשת אחרי באיסור אכילת דם (ועל דרך זה בפרשת קדושים לגבי נותן מזרעו למולך), מדובר אודות יחיד, ולפיכך מתאים לפרש "ונתתי פני, פנאי שלי פונה אני מכל עסקי ועוסק בו" – כי הקדוש־ברוך־הוא

הערות

8. ולאידך מכיון שהמדובר במלך הול"ל שבא לשלם שכר לעבדיו, וע"ד שכתב בתו"כ בהעונש לקמן כו, יז (שהובא בפרש"י שם מ"אגדת תו"כ" כנ"ל) "משלו משל למלך שאמר לעבדיו פונה אני מכל עסקי כו'".
9. ובכל אופן צ"ע הטעם לכפל הפירוש בקדושים מכיון שכבר פירשו באחרי. ויתירה מזו בפרשתנו (כו, יז) כופל הפירוש על "ונתתי פני". וראה לקמן הערה 16.
10. להעיר מפרש"י תשא לג, יד. ואתחנן ה, ז.
11. ראה מפרשי רש"י (רא"ם וגו"א) אחרי וקדושים שם. בגו"א (קדושים שם), מפרש שגם לרש"י פירושו פני כמשמעו, אבל מזה שרש"י מקדים בתחילת פירושו "פנאי שלי", ולא כבתו"כ שם שכתב רק "פונה אני כו'", משמע, שלרש"י פי' ד"פני" שם הוא רק "פנאי" (ראה באר מים חיים בפרש"י אחרי שם. וראה תיב"ע שם "פנוייתא"). משא"כ בתו"כ שיש לפרש מל' פני כפשוטו (ולא כברא"ם). אבל ראה קרבן אהרן אחרי וקדושים שם. ובפרט ע"פ פרש"י תשא שם. וק"א לתו"כ פרשתנו כו, יז. ומה שלא פרש"י כהתרגום "רוגזי" (ראה רא"ם קדושים שם) וכפירושו באכפרה פניו (וישלח לב, כא) – י"ל, כי שם מוכרח הפי' ממש"נ "אכפרה", משא"כ בפ' אחרי וקדושים שנאמר "ונתתי פני" "ואני אתן את פני" ולהעיר מפרש"י נשא ו, כו [ולהעיר מפרש"י תהלים לד, יז. ועפ"ז יש להעיר במש"כ ברא"ם וגו"א בפ' אחרי וקדושים שם, ובק"א שם. אבל בפרש"י שם הביא הכתוב (קדושים כ, ה) "ושמתי (אני את) פני באיש ההוא" ולא הכ' לפנ"ז בהפרשה וגם לא דפ' אחרי לפנ"ז, ובכלל דובר כמ"פ שפרש"י בנ"ך אינו בדיוק גמור ע"פ פשש"מ כמו פירושו עה"ת. ואכ"מ]. ולהעיר מספר השרשים לרד"ק שורש פנה, שהכניס כולם בשרש אחד. ושם: ומזה נקראו פנים לפי שהם פונות הנה והנה. ולהלן שם, "ולפי שהכעס נראה בפנים כו'". ואכ"מ.
12. עוד שינוי בפרש"י פרשתנו לפירושו בפ' אחרי וקדושים שם: בפרשתנו מעתיק מהכתוב תיבת "אליכם" ובפ' אחרי וקדושים מעתיק רק "ונתתי פני" "אתן את פני". ולא "בנפש" או "באיש".
13. דדוחק גדול ע"פ פשש"מ לפרש כאן שהוא כמו (נשא ו, כה) "יאר ה' פניו אליך" ופרש"י שם.
14. בק"א לתו"כ מפרש שרז"ל באו לשלול שמלת פניתי הוא לא מל' פניי', שהרי כל הברכות הוא ע"י השגחת הקב"ה, אלא מל' הפנאה וירצה אפנה משאר עסקי. וראה לקמן הערה 30.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.