ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ג

261

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ההבדל בין שניהם הוא: אם הדגש הוא בעיקר על החשיבות שבלקיחת דבר מעצמו דבר הקשור לחיי נפשו, הרי לא כל־כך חשובה הדרך שבה מגיע הדבר לעני.

אך אם הדגש העיקרי הוא על הנתינה – אז חשוב אופן הנתינה ושלימותה.

וזהו ההבדל בין לשונו של רבי אוורדימס בתורת כהנים לבין הלשון המובאת בפירוש רש"י: בתורת כהנים הדגש בהשוואה הנ"ל (שבין לקט וכדומה לקרבנות) הוא על כך ש"מוציא" את התבואה משדהו³⁹, ולכן הוא מוסיף גם שכחה ומעשר עני הזהים לחלוטין ללקט ולפאה בנקודה זו, שהאדם מוציא מרשותו את התבואה שהשיג על־ידי יגיעת כפיו.

לעומת זאת רש"י מדגיש בעיקר את הנקודה של "נותן .. לעני⁴⁰ כראוי", ולכן הוא מוסיף רק שכחה, כי רק היא דומה ללקט ולפאה באופן הנתינה, כלומר:

כל שלש המצוות הללו (לקט שכחה ופאה) דומות בכך שהנתינה היא באופן מושלם (לא זו בלבד שהוא נותן את חיות נפשו), לנותן אין כלל טובת הנאה⁴¹ ("נותן .. כראוי") מנתינתו לעבדו ולאמתו או לעניים וכדומה.

אך את מעשר עני משמיט רש"י, כי בו יש לנותן טובת הנאה⁴² – הוא יכול לתת לעניים לפי בחירתו (לקרוביו וכדומה).

מסיבה זו מתאימה יותר ההשוואה "כאילו בנה בית המקדש" (ולא רק "בית המקדש קיים"), כי הבניה היא על־ידי יגיעה שתכליתה הנאת כל

הערות

39. להעיר מקרבן אהרן לתו"כ פרשתנו כאן: והטעם בזה ברור הוא כיון דזה וזה עיקר העבודה הוא נדבת לבו לתת מממונו לעבודת הא־ל יתברך אשר צוהו. וראה הסברת הגו"א כאן.
40. להעיר מכלי יקר כאן: "אבל לפירש"י קשה מה ענין קרבנות למתנות עניים וכפי' הנראה יש קצת דמיון ביניהם כי גם הקרבנות רובן נאכלין לכהנים דרך צדקה".
41. חולין קלא, א. רמב"ם הל' מת"ע פ"א ה"ח. ומובן בפשש"מ מפשטות לשון הכתוב בפ' קדושים שם.
42. חולין שם. בחולין שם "מעשר עני המתחלק בתוך ביתו יש בו טובת הנאה" (וראה פרש"י שם, ע"ב ד"ה יש בהן). משא"כ המתחלק בגורן (רמב"ם שם פ"ו ה"י. תוד"ה מעשר עני חולין שם מספרי. ועד"ז בנדרים פד, ב. ר"ן ותוס' הרא"ש שם). אבל להעיר שרש"י לא הביא ספרי הנ"ל בסתירת הכתובים בפ' ראה (יד, כח) ותבוא (כו, יב), ובב' המקומות כתב "תן להם כדי שביעה מכאן אמרו אין פוחתין לעני בגורן כו'"*. ובכל אופן משמע דגם בגורן מחלקין אותו, ולא כלקט שכחה ופאה שהעניים לוקחים לבד (בוזזים). ראה רמב"ם שם הי"א. ר"ש, רע"ב ותוי"ט פאה פ"ח מ"ה. וראה משנה ראשונה שם.
. ולהעיר שלפי פי' התוס' חולין שם ופי' הב' בר"ן נדרים שם. הרי תחלה יש בו טובת הנאה, דמחלקו בבית בימות הגשמים והנותר ממנו בימות החמה מניחו בגורן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.