248
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
באופן כללי מובנת התשובה לשאלה זו: על המילים "בכל מושבותיכם" הכתובות לפני כן, בפרשת צו8, באיסור אכילת דם, אומר רש"י: לפי שהיא חובת הגוף ואינה חובת קרקע נוהגת בכל המושבות. וכיון שאיסור חדש אינו חובת הגוף אלא חובת קרקע, ויותר מכך: בפשטות קשור איסור חדש לעומר שהוא "ראשית קצירכם" מ"קצירה"9 של "הארץ", וצריך להיות לכאורה שלא ינהג "בכל מושבותיכם".
לכן אומר רש"י, שלמרות זאת "יש שלמדו מכאן שהחדש נוהג בחוצה לארץ": המשמעות של "בכל מושבותיכם" היא כפשוטה, והפסוק בא ללמדנו שאיסור חדש הוא יוצא מן הכלל10, שהוא נוהג "בכל מושבותיכם" וגם "בחוצה לארץ", למרות שהוא חובת קרקע.
ב. השאלה על התאמת הפירוש השני לפשט
אך צריך להבין: הפירוש הפשוט של "בכל מושבותיכם" הוא כפירוש הראשון, של "יש שלמדו" (גם "חוצה לארץ"), ומדוע מביא רש"י גם את הפירוש השני, שמשמעות "בכל מושבותיכם" היא "לאחר ירושה
הערות
- 8. שם. הקודם)] לא פרש"י למה נאמר, אף שמצות הנ"ל הן חובת הגוף (וכמו שהקשה בש"ס שם – על כמה מהנ"ל. והאריך גם ברמב"ן פרשתנו כג, טז), מוכח, דלרש"י – ע"ד הפשט מצינו בכ"מ בתורה שבכל ציווי בפ"ע מפרט כל פרטיו אף אלה שיש ללמדם מציווים הדומים לו (ומהם – שגם סברא הם) – ראה פרש"י לעיל כ, ט בסופו: ופשוטו (דדמיו בו) כו' שהוא גרם כו' – ונשנה זה כו"כ פעמים בהציווים שלאחריו (וביניהם כמה שלא נשנו עוה"פ) זה אחר זה באותה הפרשה, עאכו"כ בנדו"ד שבאים בהפסק דינים שאינם "בכל מושבותיכם".
- 9. פרשתנו שם, יוד. וראה (ע"ד ההלכה) מנ"ח מצוה שב.
- 10. ועפ"ז תומתק הוספת רש"י "שלמדו מכאן שהחדש"*, ולא כתב בקיצור (כבתו"כ) – "(י"א) שנוהג (בארץ ו)בחוצה לארץ", דלכאורה הרי זהו פירוש הפשוט ד"בכל מושבותיכם" (כבפנים), ולא לימוד מכאן. ולחידודי י"ל עוד: מקום לפרש שקאי על תבואה שגדלה בא"י שהוציאה לחו"ל (כבירושלמי קידושין פ"א סה"ח. הובא במג"א או"ח סו"ס תפט) – ועפ"ז גם הרווחנו שאינו בסתירה להכלל דחובת קרקע נוהגת רק בארץ – ולכן מדייק רש"י ד"יש שלמדו מכאן שהחדש נוהג בחוצה לארץ", כלומר: למדים שהחדש (ההתחדשות) הייתה בחו"ל ונוהג בחו"ל (משא"כ בהנ"ל – שההתחדשות הייתה בא"י).
- . ומפני שהוכפל "בכל מושבותיכם" באותו האיסור (דם), שהרי כבר נאמר לעיל בפ' ויקרא, וכדמוכח ג"כ מזה שעה"פ בפ' ויקרא (שקדם לפ' צו) לא פרש"י למה הוצרך לומר (אף שהוא חובת הגוף). [ברא"ם וגו"א ויקרא שם, שכוונת רש"י שם במש"כ "יפה מפורש בת"כ כל הפסוק הזה" – היא לתרץ (גם) למה הוצרך לומר "לדורותיכם בכל מושבותיכם" (מכיון שהוא חובת הגוף), וכבש"ס קידושין שם. – ועדיין צריך ביאור שבויקרא ציין רק לתו"כ ולא כתב "שהיא חובת הגוף כו'", ובפ' צו ציין רק לקידושין וכותב "שהוא חובת כו' למה הוצרך לומר". ואכ"מ].
- . לשון רש"י בפי' הב' "לא בא אלא ללמד" – ראה לקמן שוה"ג להערה 26.
רמב"ן על ויקרא כ״ג:ט״ז - הטקסט מספריא
וְטַעַם מִנְחָה חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא יוּבָא בֵּית ה' מִנְחָה עַד שֶׁיָּבִיאוּ זֹאת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (מנחות פג). וְהֻצְרַךְ לוֹמַר "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם" בְּאִסּוּר הֶחָדָשׁ (ויקרא כ"ג:י"ד) וּבִשְׁבִיתַת חַג הַשָּׁבוּעוֹת (ויקרא כ"ג:כ"א), מִפְּנֵי שֶׁהוּא תָּלוּי בַּהֲנָפַת הָעֹמֶר וּבְמִנְחָה חֲדָשָׁה, לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ אַחֲרֵי גָּלוּתֵנוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ שֶׁאֵין עֹמֶר וּמִנְחָה יְצַוֶּה בָּהֶם, כִּי הֶחָדָשׁ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם. וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר כֵּן בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן, וְכֵן בְּחַג הַסֻּכּוֹת (ויקרא כ"ג:מ"א) לֹא הִזְכִּיר "בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם", וְהִזְכִּיר כֵּן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (ויקרא כ"ג:ל"א), כִּי בַּעֲבוּר שֶׁתָּלָה כַּפָּרָתֵנוּ בַּקָּרְבָּנוֹת כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת, אָמַר בְּכָאן כִּי אִסּוּרוֹ נוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם, כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם בְּעִנּוּי וּבִשְׁבִיתַת הַמְּלָאכָה, וְאֵין הַקָּרְבָּנוֹת מְעַכְּבִין כַּפָּרָה מִמֶּנּוּ. וְכֵן לֹא הֻזְכַּר בְּכָאן בְּחַג הַמַּצּוֹת "חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם", אֲבָל בְּפָרָשַׁת "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות י"ב:ב' פסוקים יד יז כ) הִזְכִּיר כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁתָּלָה שָׁם הַדָּבָר בַּפֶּסַח, "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (שם יב ח), הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה "חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם". וְהִזְכִּיר בְּשַׁבָּת "בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" (ויקרא כ"ג:ג'), וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁהֻתְּרָה מְלָאכָה בַּמִּקְדָּשׁ בִּתְמִידִין וּמוּסָפִין, אוֹמֵר שֶׁיִּנְהַג הָאִסּוּר בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵינוּ, כִּי לֹא נֶאֱמַר בּוֹ "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם", כִּי אֵינֶנּוּ אֶלָּא לוֹמַר בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם - לֹא בְּבֵית הַשֵּׁם. וְכָךְ אָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא (ויקהל א), בַּמּוֹשָׁבוֹת אִי אַתָּה מַבְעִיר אֲבָל אַתָּה מַבְעִיר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן נֶאֱמַר (ויקרא ג':י"ז) "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" בְּאִסּוּר חֵלֶב וְדָם, כִּי הוּא נֶאֱסָר מִפְּנֵי הַקָּרְבָּנוֹת. וְכֵן אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (לז), "מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם" דְּכָתַב רַחֲמָנָא בְּחֵלֶב וָדָם לָמָּה לִי, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּבְעִנְיָנָא דְּקָרְבָּנוֹת כְּתִיב, בִּזְמַן דְּאִיכָּא קָרְבָּן אִין, בִּזְמַן דְּלֵיכָּא קָרְבָּן לָא, קָא מַשְׁמָע לַן. וְשָׁם אָמְרוּ, "מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם" דְּכָתַב רַחֲמָנָא בְּשַׁבָּת (ויקרא כ"ג:ג') לָמָּה לִי, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּבְעִנְיָנָא דְמוֹעֲדוֹת כְּתִיבָא, תִּבְּעֵי קִדּוּשׁ בֵּית דִּין כְּמוֹעֲדוֹת, קָא מַשְׁמָע לַן. וְהַכְּלָל כִּי לֹא יַזְכִּיר בַּתּוֹרָה כֵּן בְּכָל הַמִּצְוֹת שֶׁהֵן חוֹבַת הַגּוּף רַק מִפְּנֵי צֹרֶךְ עִנְיָן. וְאֵין "מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה" (ויקרא כ"ג:י"ז) כְּמוֹ "מִכָּל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם", אֲבָל טַעְמוֹ "מֵאֶרֶץ מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם", לְהוֹצִיא חוּצָה לָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי תָבוֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם" (במדבר טו ב), וְכָךְ שָׁנִינוּ (מנחות פג), כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד בָּאִין מִן הָאָרֶץ וְחוּצָה לָאָרֶץ חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. וַאֲפִילּוּ לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר עֹמֶר בָּא מֵחוּצָה לָאָרֶץ (שם פד), מוֹדֶה בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הָאָרֶץ:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.