248

הערות

1. 1. פרשתנו כג, יד.
2. 2. תו"כ עה"פ. קידושין לז, א. ועוד.
3. 3. קידושין שם.
4. 4. הוספת רש"י "משכבשו וחלקו" [על לשון הגמרא (קידושין שם) "לאחר ירושה וישיבה"] – י"ל [נוסף על – שמפרש מהי "ישיבה"], שהוא לתרץ הלשון "בכל מושבותיכם" גם לפירוש זה (ראה הערה הבאה). והביאור: "לאחרי ירושה וישיבה" ע"ד הפשט אפ"ל גם לאחרי ירושה וישיבה דשבט אחד (ואולי י"ל דמספיקה ישיבה דעשרה מישראל – דבכו"כ ענינים צבור הוא. ואכ"מ), משא"כ "משכבשו וחלקו" היינו לאחרי י"ד שנה דכיבוש וחילוק דכל א"י (כמשנ"ת בארוכה – לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 160 ואילך (בביאור פרש"י ר"פ תבוא עיי"ש)): ולכן נאמר "בכל מושבותיכם", כלומר: לא ב"מושבותיכם" סתם, "לאחר ירושה וישיבה" (שאפ"ל גם בנוגע דשבט אחד*), כ"א "בכל מושבותיכם" דכל ישראל – "משכבשו וחלקו".
5. 5. לקמן בפסוק יז פרש"י (מתו"כ עה"פ. מנחות פג, סע"ב) "ממושבותיכם, ולא מחוצה לארץ" – אבל "יש לומר הטעם דבכל מושבותיכם הוא דמשמע אפילו ח"ל, אבל ממושבותיכם לא משמע רק א"י" (שו"ת הצ"צ יו"ד סרי"ח בתחילתו. וראה רמב"ן כאן פסוק טז בסופו*).
6. 6. בא יב, כ (מצה). ויקהל לה, ג ("לא תבערו אש גו' ביום השבת"). ויקרא ג, יז (איסור אכילת חלב ודם). צו ז, כו (דם). פרשתנו כג, ג (שבת). שם, כא (איסור מלאכה בחגה"ש). שם, לא (איסור מלאכה ביוהכ"פ). מסעי לה, כט (רוצח ועיר מקלט).
7. 7. וגם במקומות שמפרש "בכל מושבותיכם" (בא וצו שם*) – הרי אינו כדי לפרש ש"בכל מושבותיכם" פירושו שנוהג בכל מושבות גם בחו"ל [כי מאי קמ"ל? וכמו שלא פירש"י "בכל מושבותיכם" בשאר מקומות שבהערה הקודמת. וראה שוה"ג הב' להערה זו], כ"א לתרץ קושיא בהכתובים שם: בפ' בא: קשה לרש"י "דאי קרא אתא שיאכל בכל מושבותיכם .. (ו)הו"ל לכתוב בכל מושבותיכם בקרא של בערב תאכלו מצות" (גו"א שם)**, ולכן מפרש
8. . ואף שהעומר חובת צבור – ראה לקמן הערה 17.
9. . וצע"ק שלא הזכירו בצ"צ שם. וכן מ"ש בצ"צ שם "ואפשר גם ר"י בר"י במנחות כו' לא פליג רק על פי' מושבותיכם דגבי חדש ולא על פי' ממושבותיכם דגבי שתי הלחם" – הוא ברמב"ן שם.
10. . וזה שפירש בפ' מסעי הוא מפני שדבר חידוש הוא שסנהדרין (קטנה) נוהגת גם בחו"ל (ובפרט שזהו רק "כל זמן שנוהגת בא"י – רש"י שם). בפ' ויקרא – ראה שוה"ג הג' להערה זו.
11. . ברא"ם ושפ"ח שם, שקושיית רש"י היא, דמכיון שמצה היא חובת הגוף הרי פשיטא שנוהגת בכל מושבותיכם ולמה הוצרך לומר (וכקושיית הש"ס קידושין לז, ב. וראה רא"ם שם) – אבל נוסף על מה שהקשה עליו בגו"א שם, הרי מזה שבשאר מקומות שבהערה הקודמת [לבד דפ' צו (כבפנים ההערה ושוה"ג שלאח"ז) ופ' מסעי (כבשוה"ג שהוא דין פרטי ונוסף, שצ"ל מצה כזו ש"ראוי' ליאכל בכל מושבותיכם": בפ' צו: א) לא כתב ש"בכל מושבותיכם" פירושו "בכל מושבות", כ"א לתת טעם וביאור "לפי שהיא חובת הגוף כו'". ב) כוונת רש"י היא בעיקר לתרץ "למה הוצרך לומר" בכל מושבותיכם (כהמשך דברי רש"י)***.