ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז צו שיחה ב

51

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ג. יישוב הסתירה בפירושי רש"י

יש המיישבים את הסתירה בין פירושי רש"י שלעיל, שהפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח" אינו נדרש במסכת יומא לגבי המערכות שצריכות להיות על המזבח, אלא כל המערכות נלמדות מן הפסוקים הקודמים¹³. ודברי רש"י "כולן נדרשו במסכת יומא... במנין המערכות" באים לציין, באיזה ענין ובאיזו מסכת דרשו רז"ל פסוקים אלו¹⁴.

אבל, כידוע, רש"י מדייק מאד בלשונו, ומובן, שתירוץ זה איננו "חלק" כלל, כי אילו רצה רש"י רק לציין את המקום שבו נדרשים פסוקים אלו, הוא היה מסתפק באמרו "כולן נדרשו במסכת יומא", כפי שמצוי בפירושו מספר פעמים¹⁵.

ולכן הכרחי לומר, שדברי רש"י "שנחלקו רבותינו במנין המערכות..." קשורים לפירושו.

ד. ההסבר לפירוש רש"י

אלא ההסבר לכך הוא:

את משמעות המילה "תמיד" מסביר רש"י לפני־כן¹⁶ לגבי המנורה: "כל לילה ולילה קרוי תמיד כמו שאתה אומר¹⁷ עולת תמיד, ואינה אלא מיום ליום, וכן במנחת חביתין נאמר¹⁸ תמיד, ואינה אלא מחציתה בבוקר ומחציתה בערב..."¹⁹.

כיוון שכך, קשה לומר שלשיטת רש"י, המילה "תמיד" בעניננו מוסיפה בענין התמידיות על־פני מה שנאמר בפסוק "אש תוקד... לא תכבה", כי, אדרבא: "לא תכבה" – הכוונה היא ש"האש" צריכה לדלוק ללא הפסקה²⁰, ואילו במילה "תמיד" יתכן שהתמידיות היא רק בימים בלבד, או בלילות בלבד²¹, ובהם עצמם, כב"עולת תמיד", לא כל היום או כל הלילה.

לפיכך מסביר רש"י, שבפסוק "אש תמיד" באה התורה להוסיף אש אחרת, שבה נאמר "להעלות נר תמיד"²²,

הערות

13. רא"ם וגו"א כאן.
14. וברא"ם כאן: דלישנא דרש"י דקאמר כולן נדרשו במס' יומא לא לענין המערכות הוא דקאמר אלא קצתן למערכות וקצתן לדרשא אחרינא ומה שכתב אחר זה שנחלקו רבותינו במנין המערכות הוא מילתא באנפי נפשא.
15. ועוד ועיקר: לפי' הרא"ם אינו מובן למה מביא רש"י גם הכתוב "אש תמיד גו'". ובדפוס ראשון ושני ורש"י כת"י הובא בפרש"י רק הכתוב "אש תמיד גו'". ואולי טה"ד בדפוס א' וב'. דהרי שם ליתא גם התחלת פרש"י "ריבה כאן יקידות הרבה".
16. ר"פ תצוה.
17. תצוה כט, מב. במדבר כח, ו.
18. בפרשתנו ו, יג.
19. ועד"ז פרש"י בחגיגה כו, ב.
20. דהרי "לא תכבה" פי' (ע"ד תוקד – תהי יקדא) שצריך להבטיח שהאש לא תכבה* (תי"ו חרוקה, כ"ף – קמוצה). וע"ד "לא יסורו" (תרומה כה, טו) "ולא יזח" (תצוה כח, כח). ראה פרש"י תצוה שם, לב. נתבאר בארוכה בלקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 349 ואילך.
21. במשכיל לדוד תצוה שם האריך. וצ"ע ואכ"מ.
22. ועפ"ז מובן מש"כ רש"י "אש שנאמר בו תמיד כו'" שם התואר ע"ד ל' הגמ' "אש תמיד שאמרתי לך כו'", ולא כל' התו"כ "אש שאמרתי לך תהא תמיד" – ציווי. *) וראה רמב"ן בפרשתנו (פסוק ב): בלא תכבה בפסוק שלנו "הזהיר בלאו שלא תכבה לעולם כו'".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.