34

שיחה ה

ויקרא

א. פירוש רש"י ל"אשר נשיא..." – דרשת חז"ל

מן הפסוק¹ "אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצוות...", אשר בהמשכו מדובר על כך שהוא צריך להביא על כך קרבן חטאת, מצטט רש"י את המילים "אשר נשיא יחטא", ומפרש: "לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו".

המקור לפירוש רש"י זה הוא דרשת חז"ל ב"תורת כהנים"² ובגמרא³. אמנם, דרכו של רש"י היא לפרש רק פשוטו של מקרא, אך הוא מצטט בפירושו את מדרשי חז"ל הנחוצים להבנת פשט הפסוקים. וכך בעניננו, רש"י מוכרח להזדקק למדרשי חז"ל (כפי שמבואר בגמרא⁴ הטעם לדרשה): כי התורה משנה כאן את הניסוח שהיה צריך להיכתב בפשטות, כפי שכתוב לגבי חטאו של ה"כהן המשיח" ושל "כל עדת ישראל" – ששם נאמר "אם הכהן המשיח יחטא...", "אם כל עדת ישראל ישגו..."⁵, ואילו כאן נאמר "אשר נשיא יחטא..." – ומזאת מובן שאין המשמעות כפשוטה.

ה

אך צריך להבין: פשטני המקרא מפרשים על המילים "אשר נשיא יחטא" כמה פירושים בדרך הפשט: א) ה"אבן־עזרא" מסביר "אשר נשיא יחטא" מופיע בהמשך לפרשה הקודמת "ואם כל עדת ישראל", והמשמעות היא כאילו נאמר "ואם אשר יחטא הוא נשיא..."⁶. ב) ה"רמב"ן מסביר, שמשמעות המילה "אשר" כאן היה כמילה "כאשר", כמו "כאשר בא יוסף אל אחיו"⁷, "כאשר כלו לאכול"⁸ וכדומה, המצביעה על זמן – בשעה שהנשיא יחטא ("ויחסר כ"ף הדעת").

ואף אם נניח, שלדעת רש"י אין פירושים אלו "חלקים", ויש צורך להביא דרשת חז"ל, בכל זאת צריך היה רש"י להביא תחילה פירוש לפי הפשט ואחר כך להוסיף "ומדרשו" או "ורבותינו דרשו" וכדומה⁹, מדוע הוא מביא רק את הפירוש "לשון אשרי", ואף אינו מציין שזהו "מדרשו" וכדומה?

ב. השאלות על "אשרי הדור"

אף אם נאמר שהפירוש "לשון אשרי" מתאים לפשוטו של מקרא,