18
כפרה באופן השני הנ"ל, באופן ובלשון רכה, ובנוגע לחטאת מוכרח דוקא אופן הא' הנ"ל דברים קשין.
ולכן משמיענו הרמב"ם, שאף שבמציאות בעבודת ה' שייך עירוב ביניהם — הנה בנוגע להפעולה דהחטא והכפרה בעולם, מצד החפצא של החטא שעליו בא קרבן אשם, צ"ל דוקא "זכרי כבשים" — אופן העבודה ד"ירגיז אדם", ומצד החפצא של החטא דחטאת, צ"ל נקבה דוקא, לשון רכה, לגלות מציאותו האמיתית דהיינו הטוב שבו.
ז. וע"פ הנ"ל מובן מה ששעיר נשיא אף שהוא חטאת בא מן הזכרים, ולא נקבה: כאשר נשיא יחטא, הרי הגם שהוא בשוגג לגמרי צריך להיות אופן תשובתו וכפרתו באופן של "זכר", קשים כגידין. והטעם, כי גם חטא קל של נשיא פועל ומשפיע ביותר, פועל על כלל העם52 (ע"ד מרז"ל53 עה"פ ואשימם בראשיכם).
ומ"מ כתב הרמב"ם כאן בטעם שאין חטאת ואשם מתערבין רק החילוק דזכר ונקבה ולא הזכיר גם זה דאי אפשר שחטאת ואשם יתערבו גם כאשר החטאת היא זכר שעיר נשיא, מחמת דהאי שיער והאי צמר54,
כי הרמב"ם נקט התוכן הכללי, במה מתבטא החילוק בין אופן הכפרה על חטא דחטאת ואופן הכפרה על חטא דאשם, מחמת החפצא דהחטא. ואילו זה שחטא נשיא הוא שעיר אינו שייך לגוף ועצם החטא, ובמילא לגדר הכפרה דחטאת ואשם, כ"א להגברא החוטא, מחמת היותו נשיא, כנ"ל, ובמילא צריך לשעיר לכפרתו.
(משיחת ליל ה' דסוכות תשמ"ה)
הערות
- 52. כ"ה בפשטות, שחטא הנשיא חמור מחטא דהדיוט. וגם לפי פרש"י (פרשתנו ד, כב. מתו"כ שם. הוריות י, ריש ע"ב. ועוד) — "לשון אשרי, אשרי הדור כו'" — הרי מזה שרש"י מדייק ומעתיק גם הסיום (וע"ד בתו"כ כו' שם) "ק"ו שמתחרט על זדונותיו" משמע, שהכפרה (על שגגתו) שייכת ופועלת בהעם בנוגע (גם) לזדונותיהם. וראה לקו"ש חי"ז ע' 34 ואילך.
- 53. ספרי (ורש"י) דברים א, יג.
- 54. להעיר דגם "איל" הוא "לשון קשה (תוקף) כמו (יחזקאל יז, יג) ואת אילי הארץ" — פרש"י פרשתנו ה, טו (גבי קרבן אשם), הובא בקרית ספר (להמבי"ט) ריש הל' מעשה הקרבנות.
- . תו"כ צו ז, ל (בסופו).
רש"י על ויקרא ד׳:כ״ב - הטקסט מספריא
אשר נשיא יחטא. לְשׁוֹן אַשְׁרֵי — אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לֵב לְהָבִיא כַּפָּרָה עַל שִׁגְגָתוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁמִּתְחָרֵט עַל זְדוֹנוֹתָיו (ספרא):
אשר נשיא יחטא — The word אשר is connected in meaning with אשרי “happy”. Happy is the generation whose prince (king) takes care to bring an atonement sacrifice even for an inadvertent act of his; how much the more certain is it that he will do penance for his wilful sins (Sifra, Vayikra Dibbura d'Chovah, Section 5 1; Horayot 10b)
רש"י על ויקרא ה׳:ט״ו - הטקסט מספריא
כי תמעל מעל. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁנּוּי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיִּמְעֲלוּ בֵאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ (דהי"א ה'), וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּסוֹטָה וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל (במדבר ה'):
וחטאה בשגגה מקדשי ה'. שֶׁנֶּהֱנָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ; וְהֵיכָן הֻזְהַר? נֶאֱמַר כָּאן חֵטְא, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חֵטְא בִּתְרוּמָה, וְלֹא יִשְֹאוּ עָלָיו חֵטְא (ויקרא כ"ב), מַה לְּהַלָּן הִזְהִיר, אַף כָּאן הִזְהִיר; אִי מַה לְּהַלָּן לֹא הִזְהִיר אֶלָּא עַל הָאוֹכֵל, אַף כָּאן לֹא הִזְהִיר אֶלָּא עַל הָאוֹכֵל, תַּ"לֹ תִמְעֹל מַעַל — רִבָּה (ספרא):
מקדשי ה'. הַמְיֻחָדִים לַשֵּׁם, יָצְאוּ קָדָשִׁים קַלִּים (שם):
איל. לְשׁוֹן קָשֶׁה, כְּמוֹ וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח (יחזקאל י"ז), אַף כָּאן קָשֶׁה — בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים (ספרא):
בערכך כסף שקלים. שֶׁיְּהֵא שָׁוֶה שְׁתֵּי סְלָעִים:
כי תמעל מעל — The term מעל everywhere in Scripture denotes “changing”. Similarly it stales, (I Chronicles 5:25) “And they committed a מעל against the God of their fathers; for they went a whoring after the gods of the people of the land” (i. e. they exchanged Him for their gods). And similarly it states of the faithless wife, (Numbers 5:12) “[If any man’s wife go aside] and commit a מעל in respect to him” (i. e. she changes her relationship to him for one to another man) (Sifra, Vayikra Dibbura d'Chovah, Section 11 1; Meilah 18a).
'וחטאה כשגגה מקדשי ה AND SIN IN ERROR, CONCERNING THE HOLY THINGS OF THE LORD — i. e. that one has derived some benefit from (made use of) a holy thing. And where is this prohibited, that Scripture should describe it here as sin? But the expression חטא is mentioned here and חטא is mentioned further on in the case of misuse of תרומה (Leviticus 22:9): “[They — the priests — shall therefore keep my charge] not to eat תרומה when they are in a state of uncleanness: (see Rashi thereon), lest they bear sin (חטא) for it”. How is it there? Scripture forbids it! (See Rashi on Leviticus 22:10). So here, too, by the term וחטאה it forbids it. (The translation is therefore: If a person commit a מעל, whereby it would be sinning even though it be in error). But if you should argue that the analogy may be put thus: How is it there? Scripture imposes the prohibition only upon one who would eat Terumah, so, too, here it imposes a prohibition only upon one who would eat of sacred things (וחטאה … 'מקדשי ה)! But Scripture uses here the double expression: תמעל מעל, and thereby it enlarges the scope of the prohibition to include a benefit (הנאה) of any description (Sifra, Vayikra Dibbura d'Chovah, Section 11 2; Meilah 18b).
מקדשי ה׳ CONCERNING THE HOLY THINGS OF THE LORD — i.e. those which are specially assigned to the Lord; therefore sacrifices holy in a minor degree are excluded from this law (Sifra, Vayikra Dibbura d'Chovah, Chapter 20 1).
איל is an expression for “strong”, “mighty”, as in (Ezekiel 17:13) “he hath also taken the mighty of (אילי) the land”.Here, too, איל means a ram which has grown strong, i. e. one two years old (Sifra, Vayikra Dibbura d'Chovah, Chapter 20 6; cf. Rashi on Genesis 31:38).
בערכך כסף שקלים WITH THE VALUATION IN SHEKELS OF SILVER — This (the plural שקלים) implies that it must have the value of at least two shekels (cf. Keritot 10b).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.