ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ד

32

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יב. דוגמאות למחלוקת בין רבי ליחיד אחר בסדר קדשים

לפי־זה יש לומר שהשיטתיות הזאת בין רבי לחכמים קיימת גם במחלוקת שבין רבי לבין יחיד החולק עליו, והסובר כשיטת חכמים:

בסדר קדשים, במסכת מנחות⁷⁶, נאמר: "כלי שרת שעשאן של עץ, רבי פוסל, ורבי יוסף ברבי יהודא מכשיר, במאי קמיפלגי (=במה הם חולקים)? רבי דריש כללי ופרטי, ורבי יוסף ברבי יהודא דריש ריבויי ומיעוטי, רבי דריש כללי ופרטי: ועשית מנורת – כלל, זהב טהור – פרט, מקשה תיעשה המנורה – חזר וכלל. כלל ופרט וכלל אי (=אין) אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש של מתכת, אף כל של מתכת. רבי יוסף ברבי יהודה דריש ריבויי ומיעוטי: ועשית מנורת – ריבה, זהב טהור – מיעט, מקשה תיעשה המנורה – חזר וריבה. ריבה ומיעט וריבה – ריבה הכל, ומאי ריבה? כל מילי (=כל דבר) ומאי מיעט? מיעט של חרס": לדעת רבי, לימוד וריבוי צריכים להיות קרובים ככל האפשר אל הפשט, ובפרטים לענין שממנו מרבים או לומדים, ולכן הוא דורש לפי כלל ופרט⁷⁷, ומרבה רק "כעין הפרט" – דומים לפרט⁷⁸.

רבי יוסי ברבי יהודה סובר כאן כשיטת חכמים, שגם כאשר יש דמיון רק בפרט אחד וכדומה, יש קשר בין הענינים, ולכן הוא דורש⁷⁹ לפי ריבוי ומיעוט, ש"ריבה כל מילי"⁸⁰, גם את מה שאינו דומה לפרט⁷⁸, ומיעט רק "של חרס"⁸¹, שהוא "פחות מכל הכלים ואינו ראוי אפילו למלך בשר ודם"⁸².

יב. דוגמאות למחלוקת בין רבי ליחיד אחר בסדר טהרות

ענין דומה בסדר טהרות: "הנכנס לארץ העצים בשידה תיבה ומגדל, רבי מטמא ורבי יוסי ברבי יהודה מטהר. במאי קמיפלגי (=במה הם חולקים?) מר סבר (=האחד סובר) אהל זרוק – לאו שמיה אהל (=אינו נקרא אהל), ומר סבר אהל זרוק – שמיה אהל"⁸³.

הערות

76. כח, ב. וש"נ.
77. וראה שבועות ד, ב. ושם (ה, רע"א) "בעלמא כללי ופרטי דריש (רבי) והכא כו'".
78. ראה פרש"י סוכה נ, סע"ב "כלל שני כו' בא להוסיף עליו ודייך אם תוסיף עליו את הדומים לפרט כו' והדורש בריבוי ומיעוט כו' אהני לרבויי כל מילי דאלו דברים שהן כעין הפרט לא איצטריך כו'".
79. וכן י"ל בברייתא קמייתא דר"פ שם "מר (ריב"י) סבר מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת ומר (רבי) סבר מה הפרט מפורש דבר חשוב אף כל דבר חשוב (דוקא)".
80. וראה גם המשך הגמרא שם (הראי' לברייתא אחריתי) בצד ההיפך – "ושל שבעה לא יעשה ואפי' משאר מיני מתכות (ובפרש"י שם "משום דדומה לשל מקדש") ר"י בר"י אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו בית חשמונאי" (ובפרש"י שם: "שהרי הוא כדרך כו").
81. וברמב"ם (הל' ביה"ח פ"א הי"ח) "המנורה וכו' אלא מן המתכת בלבד ואם עשאום כו'", ובכס"מ שם"ופסק רבינו כר"י ב"ר יהודה". אף שבפשטות י"ל דפסק כרבי ע"פ ברייתא אחריתי דר"י שם. ראה חק נתן מנחות שם. פר"ח יו"ד סי' פד סק"ז. הר המוריה שם. וראה נו"ב (מהדו"ת) יו"ד סי' רג בהגה"ה.
82. פרש"י מנחות שם ד"ה של חרס. וראה סוטה יד, ב.
83. עירובין ל, סע"ב. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.