478
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ישראל (על "הולדתם"35 כעם ישראל) ואודות התורה, שעל־ידם מתממשת כוונת הבריאה. ובכך יש "תחלה" ו"סוף":
ה"תחילה" (העיקר והפנימיות) של הכוונה היא, שבני ישראל מאוחדים עם עצמותו יתברך, שזוהי משמעותו של מנין בני ישראל בפרשת שמות: "להודיע חיבתן...", ולכן נעשה מנין זה על־ידי הקדוש־ברוך־הוא בעצמו – הקדוש־ברוך־הוא סופרם בתורה.
וה"סוף", כלומר ביצוע המטרה בפועל, הוא על־ידי עשיית משכן לה' יתברך מדברים גשמיים36.
ז. גילוי האיחוד בין ישראל לה' – דוקא על־ ידי עבודה בגלות
כיון ששורש נשמות ישראל (כפי שהן מאוחדות עם עצמותו יתברך), מתגלה דוקא בעבודה "בתחתונים" – במקום של העלם והסתר – מובן, שזה נעשה בעיקר על־ידי עבודה עם ה"תחתון", שכשלעצמו אינו "כלי" לאלקות, ובאופן כללי יותר – בעבודה בתקופת הגלות, שבה אין האלקות מאירה בגלוי בעולם, יותר מאשר זה נעשה על־ידי עבודת בניית המשכן – מקום של גילוי אלקות.
וזהו ההסבר לכך שבסיום הסיפור אודות מלאכת המשכן והשראת השכינה בו, מסופר בתורה על "סיפור המסעות" הקשור ל"ובהעלות הענן...":
תכלית המשכן – עשיית דירה לו יתברך בתחתונים – מתבצעת בעיקר על־ידי כך שהמשכן נותן כח, שכך יהא גם "בכל מסעיהם"
– כפי שמבאר אדמו"ר הזקן37, שהמסעות במדבר רומזים לבירור וזיכוך "מדבר העמים"38 במשך תקופת הגלות –
שאז "שכינתא בגלותא", ואין גילוי שכינה ["ובהעלות הענן..." – הסתלקות השכינה], וישראל "מבררים" והופכים את העלם העולם, כך שגם שם האיר אלקות.
ח. הקרבנות – הפיכת הגשמיות עצמה לכלי לאלקות
ענין זה (שתכלית המשכן מתבצעת בעיקר על־ידי עבודה מחוץ למשכן) מתבטא בענין המשכן עצמו, בכך שעיקר העבודה במשכן היא עבודת הקרבנות39:
הערות
- 35. ראה יחזקאל טז ובמפרשים שם.
- 36. בסגנון אחר: בדירה בתחתונים – ב' ענינים: "פנימיות" הדירה – שהיא בנש"י דוקא, שמציאותם גופא היא כביכול העצמות: "חיצונית" הדירה – העולם, מה שהעולם נעשה מקום מוכשר לגילוי העצמות [אלא שמ"מ אי"ז הרכבה ח"ו מב' ענינים, כנ"ל הערה 31. ואכ"מ].
- 37. לקו"ת דרושי אלה מסעי. וראה הנסמן בהערה הבאה.
- 38. יחזקאל כ, לה. וראה בחיי, אוה"ח ועוד ר"פ מסעי. לקו"ת ר"פ נשא. ובכ"מ.
- 39. ראה רמב"ם ריש הל' ביהב"ח: בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות כו' (ועד"ז כתב בסהמ"צ מ"ע כ'. שם שורש יב). וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ד (ע' 330 הערה 24). דמ"ש הרמב"ן (ר"פ תרומה) הוא בעיקר בענין וחפץ אשר במשכן עצמו, ולא בענין המצות שנצטוו בנ"י לעשות בביה"ב (עבודת האדם). וראה גם בארוכה לעיל ע' 469 ואילך.
ספר המצוות, מצוות עשה כ׳ - הטקסט מספריא
היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה. והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש. ולשון ספרי שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה הכלל כולל מינים רבים שהם המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש, וכבר ייחד הצווי בכל חלק וחלק. אמנם אמרו במזבח מזבח אדמה תעשה לי שיחשב בזה שהיא מצוה בפני עצמה חוץ ממצות מקדש. הענין בו כמו שאספר לך אמנם פשטיה דקרא הנה הוא מבואר כי הוא מדבר בשעת היתר הבמות שהיה מותר לנו בזמן ההוא שנעשה מזבח אדמה בכל מקום ונקריב בו. וכבר אמרו כי ענין זה הוא שצוה לבנות מזבח שיהא מחובר בארץ ושלא יהיה נעתק ומטלטל כמו שהיה במדבר. והוא אמרם במכילתא דרבי ישמעאל בפירוש זה הפסוק כשתכנס לארץ עשה לי מזבח מחובר באדמה. וכאשר היה הדבר כן הנה זה הצווי נוהג לדורות ויהיה מחלקי המקדש, רוצה לומר שיבנה מזבח אבנים בהכרח. ובמכילתא אמרו בפירוש ואם מזבח אבנים תעשה לי רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה האחד מהם ואם מזבח אבנים, אמרו ואם מזבח אבנים חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר אבנים שלמות תבנה וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בכללה כלומר בנין בית המקדש ותארו ובנין המזבח והיא מסכת מחוברת לזו והיא מסכת מדות. וכן התבאר תבנית המנורה והשלחן ומזבח הזהב ומקום הנחתם מן ההיכל בגמרא מנחות ויומא. (תרומה, עבודה, בית הבחירה פ"א):
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לו ‹ ויק"פ - פ' החודש ‹ ויק"פ - פ' החודש ‹ 204 לקו"ש חט"ז ע' 478
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

