429
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ז. בנדבת המשכן הביאו הצבור את כל הנחוץ
ההסבר לכך הוא:
כאשר נידבו ישראל "זהב וכסף וכו'", לצורך עשיית כלי המשכן ובגדי הכהונה, ראו שאין בידם כל שלושה עשר הדברים הדרושים, שהרי לא היו להם אבני שהם, אבני מילואים וכדומה. ולפיכך הוסיפו ישראל, כפי שמובן מהביטויים "השלימו את הכל", "דים", בנדבות הכסף והזהב וכו' כל כך הרבה עד אשר בתוספת זו ניתן היה להשיג ולרכוש את כל החסר, הכל26.
וזוהי המשמעות של "השלימו צבור את הכל שנאמר והמלאכה היתה דים": גם את החומרים שלא היו בידם, מבין שלשה עשר הדברים הנחוצים, השלימו ישראל על ידי נדבה מוגברת יותר של כסף וכדומה, עד למחיר המלא של אבני השהם, אבני המילואים וכדומה27.
ולכן חשו הנשיאים שאין הם שותפים שוים עם ישראל בנדבת המשכן: בני ישראל הביאו את כל הנחוץ למשכן, ואילו נדבת הנשיאים לא היתה כבר הכרחית כל כך, כי הכסף עבור רכישת אבני השהם וכדומה כבר ניתן, והנשיאים השתתפו רק בכך שהביאו בפועל את אבני השהם וכדומה, וחסכו את הרכישה.
ח. המשכן - ענין כללי והמהירות בבנייתו חשובה במיוחד
אך בכל זאת, דרוש הסבר: אם ההתנהגות הנדרשת מנשיא היא ש"לא היה פונה לעסקיו", אלא עוסק תחילה בהשפעה על ישראל - מדוע בחנוכת המזבח התנדבו הנשיאים
הערות
- 26. ע"ד פרש"י לעיל (תרומה כה, ב) "לקנות מהן קרבנות ציבור".
- 27. באברבנאל ר"פ תרומה: להגיד שאלו הדברים שיזכור יקחו מהם בתרומה אבל אם ינדבו ויתנו דברים אחרים כאלו תאמר ברזל ועופרת בגדים ודברים אחרים לא יקחו מאתם כי לא רצה יתברך שיתנו איזה דבר כו' שיזדמן ויקחו מאתם כמציל מן הדליקה כו'. וראה ספורנו שם כה, ג: לא יקבלו כל שוה כסף כו' אבל יקבלו תרומה שגופה נכנסת במלאכת המשכן (ולהעיר מלשון רש"י שם, ב: יג דברים האמורים בענין כולם הוצרכו למלאכת המשכן כו'). אבל א) בפרש"י לא נזכר זה, ב) יתכן שכאשר לא הובאו אבני השוהם וכו' עצמם, קבלו הכסף מבנ"י עבור זה. ג) מצינו כסף שהובאו לצורך דברים שבמשכן אף שאינו מפורש בכתוב (ראה ראב"ע שם, ג. אוה"ח פרשתנו לו, ה). ד) גם לפרש"י הי' עודף כסף כו' שלא הוצרכו למלאכת המשכן ולא מפורש בכתוב (ראה תרומה שם, ג: עשאוהו לכלי שרת. וראה פרש"י בהערה שלפ"ז, לפקודי לט, א). ה) באוה"ח פרשתנו לה, כא: יודיע הכתוב כי כל צרכי המשכן כו' באו בעצמן בנדבה ולא הוצרכו לקנות דבר מהם בכסף וזהב המובא בתרומה. ומזה גופא מוכח שקבלו גם זה.
ספורנו על שמות כ״ה:ג׳ - הטקסט מספריא
וְזֹאת הַתְּרוּמָה. צִוָּה שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ כָּל שְׁוֵה כֶּסֶף, כְּגוֹן פֵּרוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁאֵינָן מֵאַבְנֵי הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן, אֲבָל יְקַבְּלוּ תְּרוּמָה שֶׁגּוּפָהּ נִכְנֶסֶת בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְהֵם שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן.
רש"י על שמות כ״ה:ב׳ - הטקסט מספריא
ויקחו לי תרומה. לִי – לִשְׁמִי:
תרומה. הַפְרָשָׁה, יַפְרִישׁוּ לִי מִמָּמוֹנָם נְדָבָה:
ידבנו לבו. לְשׁוֹן נְדָבָה וְהוּא לְשׁוֹן רָצוֹן טוֹב, פיישנ"ט בְּלַעַז:
תקחו את תרומתי. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת אֲמוּרוֹת כָּאן, אַחַת תְּרוּמַת בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵהֶם הָאֲדָנִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּאֵלֶּה פְקוּדֵי, וְאַחַת תְּרוּמַת הַמִּזְבֵּחַ בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת לַקֻּפּוֹת לִקְנוֹת מֵהֶן קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, וְאַחַת תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן נִדְבַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד (תלמוד ירושלמי שקלים א'). י"ג דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן כֻּלָּם הֻצְרְכוּ לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אוֹ לְבִגְדֵי כְהֻנָּה כְּשֶׁתְּדַקְדֵּק בָּהֶם:
ויקחו לי תרומה THAT THEY TAKE ME A HEAVE OFFERING — “Me” means to the glory of My Name (Midrash Tanchuma, Terumah 1).
תרומה is something set apart (cf. Onkelos); the meaning is: let them set apart from their possessions a voluntary gift in My honour.
ידבנו לבו — The word ידבנו is of the same root as נדבה (the נ in the latter being replaced by the Dagesh in the ד); it is a term denoting “good-will”, apaisement in old French (cf. Rashi on Genesis 33:10 and Leviticus 19:5).
תקחו את תרומתי YE SHALL TAKE MY HEAVE OFFERING — Our Rabbis said: the expression תרומה is used here three times, being an allusion to three different heave offerings; one is the heave offering which consisted of a beka (half a shekel) a head, and of which the sockets were made, as is set forth in the section אלה פקודי (Exodus 39:26-27); another is the heave offering for the altar — a beka a head that was given to the funds (more lit., “the basket”, in which collections for communal or charitable purposes were made) from which to purchase the communal sacrifices; (see Rashi on Exodus 30:15) and the other one is that implied in the word תרומתי “My heave offering” and referred to by the word כסף in the next verse — the heave offering for the Tabernacle which was a free-will gift from each individual (Jerusalem Talmud Shekalim 1:1). Thirteen different articles (cf. Tanchuma) that are mentioned in this section were all required either for the work of the Tabernacle (i. e. the construction of the Tabernacle or making the articles contained therein), or for the priests’ garments, as you will find when you look closely into the matter.
אור החיים על שמות ל״ו:ה׳ - הטקסט מספריא
מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא. קָשֶׁה, וְכִי רַע הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה בֵּית אֱלֹהֵינוּ בְּאוֹצְרוֹת זָהָב לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת? אָכֵן לֹא בָּאוּ לִקְבּוֹל עַל הַמּוּבָא בֵּית ה׳ מֵהַזָּהָב וְכֶסֶף וְגוֹ׳, אֶלָּא עַל הַמּוּבָא עָשׂוּי מְלָאכָה, שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ בּוֹ גַּם עוֹמֵד לְהִתְקַלְקֵל, כָּל שֶׁיֵּשׁ דֵּי מַחְסוֹר, וְהוּא אָמְרוֹ מַרְבִּים וְגוֹ׳ מִדֵּי הָעֲבוֹדָה לַמְּלָאכָה, פֵּרוּשׁ, מַרְבִּים לְהָבִיא יוֹתֵר מִשִּׁעוּר הָעֲבוֹדָה הַצְּרִיכָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳. הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַל פְּרָטֵי הָעֲבוֹדָה הִקְפִּידוּ. וְהָעֵד לִדְבָרֵינוּ מַאֲמַר הַכָּרוֹז אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ, וְאָמְרוֹ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא וְלֹא אָמַר מֵעֲשׂוֹת, כִּי יֹאמַר הַכָּתוּב דָּבָר שֶׁהוּכַּר לַחֲכָמִים הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְהִיא הַהֲבָאָה.
אור החיים על שמות ל״ה:כ״א - הטקסט מספריא
וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְנָדְבָה וְגוֹ׳, דַּע כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בַּמִּתְנַדְּבִים: הָאַחַת הוּא הַמִּתְנַדֵּב בִּרְצוֹן נַפְשׁוֹ כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְעֵרֶךְ מָמוֹנוֹ, וְלָזֶה יִקָּרֵא ״נָדְבָה רוּחוֹ״, לִשְׁלֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַדָּבָר כְּמוֹ צָעַר בְּנַפְשׁוֹ, וְהַשֵּׁנִי הוּא הַמִּתְנַדֵּב יוֹתֵר מִיְּכָלְתּוֹ מִגֹּדֶל טוֹבִיּוּת לִבּוֹ, וְלָזֶה יִקָּרֵא ״נְשָׂאוֹ לִבּוֹ״, פֵּרוּשׁ, שֶׁהַלֵּב מְנַשְּׂאֵהוּ וּמַעֲרִיכוֹ בְּעֵרֶךְ עָשִׁיר יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא, לָתֵת דָּבָר יָקָר. וְלָזֶה אָמַר כִּי בְּיִשְׂרָאֵל נִמְצְאוּ שְׁנֵי סוּגִים הַנִּזְכָּרִים, וּפָתַח בַּמְּעֻלֶּה שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם וְאָמַר ״כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּבַת אִישׁ לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וּכְנֶגֶד הַשֵּׁנִי אָמַר וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ וְלֹא אָמַר ״אִישׁ״ כִּי אֵינוֹ חָשׁוּב בְּעֵרֶךְ הָרִאשׁוֹן. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי לֹא הָיוּ בְּכָל הַמִּתְנַדְּבִים אֶלָּא שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת וּשְׁתֵּיהֶן לִשְׁבָח שֶׁנָּדְבוּ בְּלִבָּם וְלֹא עָשׂוּ הַדָּבָר בְּחֶסְרוֹן רְצוֹן הַלֵּב, אֶלָּא שֶׁאֶחָד גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה׳ לִרְמֹז לַבְּחִינָה הַנֶּעֱלֶמֶת שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ (שמות לה:ה) ״יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה׳״ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שָׁם שֶׁיְּכַוֵּן אֶל הַמֻּשְׂכָּל, וְדָבָר זֶה עִקָּרוֹ בְּנִדְבַת הַלֵּב וְהִנֵּה הוּא.
וּלְכָל עֲבוֹדָתוֹ וְגוֹ׳. יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי כָל צָרְכֵי הַמִּשְׁכָּן, פֵּרוּשׁ, כָּל הַי״ג דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין לַמִּשְׁכָּן וְכוּ׳, בָּאוּ בְּעַצְמָן בִּנְדָבָה, וְלֹא הֻצְרְכוּ לִקְנוֹת דָּבָר מֵהֶם בְּכֶסֶף וְזָהָב הַמּוּבָא בַּתְּרוּמָה, וְהָבֵן:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.