430
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בתחילה - להיפך מהסדר הנדרש מנשיא28?
אמנם, במלאכת המשכן לא נהגו לגמרי כשורה, אך לא ייתכן לומר שהתיקון לכך הוא שיתנהגו שלא כפי שנשיא צריך לנהוג.
הכרחי אפוא לומר, שביודעם שבנדבת המשכן התערבה אצלם מדה מסויימת של עצלות, הבינו הנשיאים שהיה עליהם לנהוג אחרת בנדבת המשכן. כלומר, למרות שבדרך כלל התנהגות כפי שנהגו בה היא הנכונה, בכל זאת, במקרה זה לא היתה זו ההתנהגות הנכונה.
ההסבר לכך הוא: באמצעות נדבת המשכן הושג הענין הכללי של כל ישראל "ושכנתי בתוכם", ההוכחה לכך ש"נתכפר לנו עוון העגל"29. ולפיכך נדרש כאן - בנוסף לכך שכל יהודי יטול חלק בנדבת המשכן - שהמשכן יוקם מהר ככל האפשר.
ולכן, גם אם אמנם תפקידו של נשיא העדה או השבט הוא לדאוג לכך שהיהודים יקיימו את המוטל עליהם, יחד עם זאת היו הנשיאים צריכים לדאוג לבניית המשכן במהירות, שכל הנחוץ למלאכת המשכן יהיה מוכן בהקדם בפועל.
ולכן לא התאימה התנהגותם של הנשיאים בהמתינם זמן רב כדי לראות "יתנדב צבור מה שמתנדבין ומה שמחסרין אנו משלימין אותו" -
משום תפקידם כנשיאים הם היו צריכים מיד בדורשם מישראל "יתנדבו צבור מה שמתנדבין" להקדים ולהביא את נדבתם, כדי שהמשכן ייבנה מוקדם ככל האפשר.
ולפיכך, בחנוכת המזבח - שגם זהו ענין כללי וחשובה הזריזות בחנוכת המזבח עבור כל ישראל30 - התנדבו הנשיאים בתחילה.
ט. "שעבודא דרבי נתן"
אך "תלמיד ממולח" עשוי לשאול: כיצד ייתכן לומר שהנשיאים לא היו שותפים שוים לגמרי עם כל ישראל
הערות
- 28. ואולי י"ל שזהו הטעם (רש"י בפ' נשא (ז, ג)) שלא קיבל משה מידם (ועד"ז שם, יוד) – כי (נוסף ע"ז שלא נצטווה כו', גם) אי"ז סדר הנהגה דנשיא להביא מתחלה*. ועפ"ז יומתק מה שממשיך רש"י באותו הד"ה "א"ר נתן מה ראו כו'" ולא כתבו בד"ה בפ"ע, כדרכו בכ"מ. וראה לקמן הערה 30.
- 29. פרש"י שמיני ט, כג. וראה פרש"י תשא ל, טז.
- 30. וזה שמשה לא קיבל מידם עד שנאמר לו מפי המקום (בין בפסוק ג' בנדבת העגלות והבקר, ובין בפסוק יוד בחנוכת המזבח) – י"ל כי מאחר שזה הי' לאחר שבעת ימי המילואים שכבר הי' חינוך הכהנים במשכן ובשמיני במילואים לאחרי ששרתה שכינה בו ונודע שנתכפר להם על מעשה העגל אולי אי"ז כנדבת למלאכת המשכן שהם צריכים להתנדב תחלה ואדרבה צריך לדאוג שבנ"י יביאו. וזה שממשיך שם רש"י "א"ר נתן מה ראו הנשיאים כו'" היינו לבאר למה אמרו הנשיאים שבזה צ"ל הסדר שיתנדבו תחלה (ולא עלתה על דעתם החילוק כסברת משה). ובספרי איתא לפני ר"נ אומר "הסכימה דעתן לדעת עליונה". ולהעיר שבספרי ממשיך "רבי נתן אומר" ובפרש"י "אמר ר"נ".
- . וראה מפרשי הספרי ורש"י שם (משכיל לדוד שם פסוק ג' ויו"ד) באופן אחר.
רש"י על במדבר ז׳:ג׳ - הטקסט מספריא
שש עגלת צב. אֵין צָב אֶלָּא מְחֻפִּים, וְכֵן "וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים" (ישעיה ס"ו); עֲגָלוֹת מְכֻסּוֹת קְרוּיוֹת צַבִּים:
ויקריבו אותם לפני המשכן. שֶׁלֹּא קִבֵּל מֹשֶׁה מִיָּדָם עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַמָּקוֹם; אָמַר רַבִּי נָתָן מָה רָאוּ הַנְּשִׂיאִים לְהִתְנַדֵּב כָּאן בַּתְּחִלָּה, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא הִתְנַדְּבוּ תְּחִלָּה? אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ הַנְּשִׂיאִים, יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶּׁיִּתְנַדְּבוּ, וּמַה שֶּׁמְּחַסְּרִין, אָנוּ מַשְׁלִימִין, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם" (שמות ל"ו), אָמְרוּ מֵעַתָּה מַה לָּנוּ לַעֲשׂוֹת? הֵבִיאוּ אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְהַמִּלּוּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן, לְכָךְ הִתְנַדְּבוּ כָּאן תְּחִלָּה (ספרי):
שש עגלת צב SIX COVERED WAGGONS — The word צב means “covered over”. Similar is, (Isaiah 66:20) “(And they shall bring all your brethren …] in covered wagons (בצבים) and upon mules”, where covered wagons are called צבים without the addition of a word denoting “wagons” (Sifrei Bamidbar 46 1).
ויקרבו אותם לפני המשכן AND THEY BROUGHT THEM BEFORE THE TABERNACLE — because Moses would not accept them (the gifts) at their (the princes’) hands until he was so bidden by the mouth of the Omnipresent (cf. v. 5). — Rabbi Nathan said: What reason had the princes to give their contributions here first of all the people, whereas at the work of the Tabernacle they were not the first but the last to contribute? But — he replied — the princes spoke thus: “Let the community in general contribute all they wish to give and then what will then be lacking we shall supply”. As soon as they saw that the community gave everything needed in its entirety (lit., that the community completed everything) — as it said, (Exodus 36:7) “For the stuff they had was enough [for all the work to make it]” — the princes asked, ‘What can we now do’? Therefore they brought the onyx stones, and stones for setting for the Ephod and for the breast plate. That is why they were here the first to contribute” (Sifrei Bamidbar 45 1).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.