ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א

352

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־4 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מדובר אודות ענינים⁹ שונים¹⁰:

בתלמוד הבבלי מדובר על התקנה של קריאת המגילה,

[לכן מפרש רש"י "קבעוני" – "ליום טוב (וגם) ולקרייה", כי עיקר בקשתה של אסתר – "קבעוני" – "להיות לי לשם" – היא לגבי קריאת המגילה, הקרויה על שמה],

וכן לכתוב את המגילה כחלק מן ה"כתובים" – "כתבוני". שתי בקשות אלו באו מאסתר בלבד¹¹, ללא השתתפות מרדכי¹².

לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי¹³ מדובר אודות עצם התקנה של קביעת ימי הפורים בכל שנה "ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"¹⁴[כפישמובןבפשטותמדברי הירושלמי "מקבלין... שני ימים הללו בכל שנה..."]¹⁵, ואת זאת בקשו שניהם ביחד מן החכמים¹⁶.

הערות

9. במסורתהש"סלירושלמישםצייןלבבליכאן. וראה קה"ע שם ד"ה מקבלים ("לי"ט ולקריי'"), – אבל לפ"ז יש פלוגתא ביניהם. וידוע הכלל שכל מה שאפשר להשוות בבלי וירוש' משווינן (יד מלאכי כללי שני התלמודים אות י'. שד"ח (כרך ט') כללי הפוסקים סימן ב' אות א'. וש"נ).
10. להעיר מצפע"נ לרמב"ם שם: ג' דברים עשו אז אחד כתיבת המגילה והב' קריאת המגילה והג' עשיית הסעודה, עיי"ש.
11. וי"ל שגם מטעם זה נק' המגילה רק ע"ש אסתר, ע"ד מחז"ל (מדרש תהלים מזמור א, ב. ועוד) בנוגע לתורה, דלפי שמשה "נתן נפשו עלי' לפיכך נקראת על שמו".
12. ראה עד"ז מגילת סתרים למג"א (ט, כט) ד"מרדכי (באגרת הא' – מג"א ט, כב) לא צוה רק עלעשייתהשמחהבימיהפוריםאבלכתיבתוקריאת המגילה היתה רק אסתר העיקר כו'". ושם, שזוהי הוספת אסתר באגרת הב' (שם, כט) "ותכתוב אסתר המלכה גו'" – כי באגרת זו נתחדשו בקשות אסתר לכתיבת וקריאת המגילה* [ולכן גם
13. וצ"ע ליישב המבואר בפנים (ובהערה 15) בלשון המדרש (רות רבה פ"ד, ה) שהוא ע"ד סוגיית הירושלמי,ומ"מהלשוןשם"מגילתאסתר",עיי"ש. אבל להעיר מתשב"ץ דלקמן הערה הנ"ל, שמתרץ דבריהרמב"ן(שאייריבהתקנהדימימשתהושמחה) שמכוון להירושלמי "וכן הוא במדרש רות רבתי".
14. לשון הכתוב מג"א ט, כב.
15. לכאורה יש להקשות ע"ז מהמשך הסוגיא בירושלמי שם: "היו מצטערין על הדבר הזה .. ומרדכיואסתרמבקשיםלחדשלנודבר"–שמהמשך הסוגיא שם משמע לכאורה שקאי על כתיבת המגילה, ובפרט שבבבלי מובא תוכן שקו"ט זו דהחכמים לענין כתיבת המגילה, אבלראהברכ"י או"ח סתרפ"ח סק"א (ועד"זכתב בשו"ת אבני נזר או"ח סתקט"ז אות כה. וכן מוכח בתשב"ץ ח"ג סרצ"ז) דסוגיית הירושלמי קאי (גם) על עצם התקנה דימי משתה ושמחה (ומפרשים שלזה כיון הרמב"ן ריש מגילה), עיי"ש.
16. לכאורה צע"ק שהרי מענה דהחכמים על בקשת מרדכי ואסתר שבירושלמי שם היא לכאורה אותה המענה שבבבלי על בקשת אסתר "קבעוני" (ועד"ז מענה דמרדכי ואסתר שבירושלמי שם היא אותה המענה דאסתר שבבבלי). ואולי י"ל דבקשת אסתר "קבעוני" היתה יחד עם (מפסוק כג ואילך) אינם מהאגרת (ראה פנ"י מגילה שם – מטעם אחר).
. וכן משמע מפרש"י שם, לב (נעתק לקמן הערה הבקשה(דשניהם)"מקבלין..שניימיםהללו"(ע"ד מ"ש בברכ"י שם). וכן משמע מפרש"י שמפרש "קבעוני" (לא רק "לקריי'", כ"א) גם "ליו"ט". ויומתקעפמ"שבמנותהלוי(ט,כט)דאגרתהב'היא היא אגרת הא' (דלעיל פסוק כ'), עיי"ש. ודלא כדלעיל הערה 12 (ע"פ המגילת סתרים).
24. . ולהעיר מפרש"י שם, כ. אבל י"ל שאי"ז ענין כתיבת המגילה בין הכתובים, וגם לא תיקן אז קריאת המגילה (אבל ראה מנות הלוי שם, כג). אבל אין להקשות מדרז"ל (עה"פ שם, כז־כח ועוד) שקאי על קריאת וכתיבת המגילה – כי פסוקים הנ"ל מקדים אסתר למרדכי. משא"כ באגרת הא' שלא נזכרה אסתר כלל – כי בענין עשיית שמחה בימי פורים (ובפרט בעת אגרת הא') היא טפלה למרדכי. שלכן מקדים הכתוב (שם, לא – המדבר בענין ימי שמחהכו'דפורים,כדלקמןסעיףג')מרדכילאסתר. וראה לקמן הערות *21, 61].

מצוטט ב־4 עמודים

תורת מנחם 4

כב - שנת תשח"י - חלק שני ‹ בס"ד. משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י. לקו"ש חט"ז ע' 352
לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ז ע' 352
לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ז ע' 352
נט - שנת תש"ל - חלק שני ‹ שיחת חג הפורים, ה'תש"ל לקו"ש חט"ז ע' 352

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.