353
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ג. שלושת הענינים וההבדל ביניהם נרמזים במגילה
יש לומר, ששלושת הענינים הללו [(א) "מקבלין אתם עליכם שני ימים הללו", (ב) "קבעוני", (ג) "כתבוני"] וההבדל שביניהם, הנזכר לעיל [שאת הענין הראשון בקשו מרדכי ואסתר, ואת שני האחרונים בקשה אסתר בלבד] – רמוזים בהדגשה במגילה17:
כאשר מסופר כיצד קבלו היהודים על עצמם18 "לקים את ימי הפורים האלה"19, נאמר במגילה19 "כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה", ואילו אחר כך נאמר20 "ומאמר אסתר קים דברי הפורים האלה ונכתב בספר", ויש לומר ששני פסוקים אלו מדברים אודות שלושת הענינים הנ"ל:
בפסוק הראשון מדובר אודות התקנה של ימי הפורים לימים של משתה ושמחה וכו'21, כפי שמובן מן המילים "לקיים את ימי הפורים האלה", בדומה לדברי הירושלמי "מקבלין .. שני ימים הללו". ולכן מוזכרים כאן שניהם*: "מרדכי היהודי ואסתר המלכה", כי תקנה זו נקבעה על ידי בקשתם המשותפת, כאמור לעיל.
ואילו בפסוק השני מדובר אודות תקנת קריאת המגילה22 ואודות כתיבת המגילה. במילים "ומאמר אסתר קים דברי הפורים האלה" הכוונה היא לתקנת קריאת המגילה, ולכן נאמר "דברי הפורים", ולא "ימי", שהמשמעות היא, ברמז לפחות, לדבר ולספר על נס פורים – "לקרייה"23. ובמילים "ונכתב בספר" הכוונה היא לכך שהסיפור, המגילה, נכתבה כאחד מן "הכתובים" – "כתבוני"24,
ולכן אומרת על כך המגילה "ומאמר אסתר", בלי להזכיר את מרדכי, כי את שני הענינים הללו בקשה אסתר לבדה.
הערות
- 17. נוסף על הנ"ל הערה 12.
- 18. לאחרי אגרת הב' שרק אז קבעוה לחובה בכל העולם (מגילה ז, א ופרש"י).
- 19. מג"א ט, לא.
- 20. שם, לב.
- 21. ולהעיר שכאן נאמר רק "בזמניהם", משא"כ לעיל (ט, כז) נאמר "ככתבם (וכזמנם)", ש(גם) כפשוטו שייך לכתיבת המגילה (כפרש"י שם) – כי כאןנפרטוקריאתוכתיבתהמגילהבפסוקשלאח"ז, כדלקמן.
- *. ומקדים מרדכי – כי בזה אסתר טפלה אליו, כנ"ל הערה 12.
- 22. להעיר אשר קריאת המגילה – היא לאו דוקא ב"ימיהפוריםהאלה"כי"מגילהנקראת(גם)ביאיב יג" ובירוש' (מגילה פ"א ה"א – הובא בשו"ע או"ח סי' תרפ"ח ס"ז וברמ"א) מתחיל מר"ח.
- 23. ראה עד"ז הרי"ף לע"י מגילה ז, א (ד"ה שלחה כו' קבעוני כו').
- 24. ראה פרש"י מג"א עה"פ: "ומאמר אסתר קים וגו', אסתר בקשה מאת חכמי הדור לקבעה ולכתוב ספר זה עם שאר הכתובים וזהו ונכתב בספר" (וראה ירושלמי מגילה פ"א ה"ה). וי"ל דמ"ש "לקבעה" הכוונה להענין ד"קבעוני" (וזה נלמד מהתחלת הכתוב), ו"לכתוב ספר" ("כתבוני") נלמד מסיום הכתוב, וע"ז מסיים רש"י "וזהו ונכתב בספר".
שולחן ערוך, אורח חיים תרפ״ח:ז׳ - הטקסט מספריא
הַמְפָרֵשׁ בַּיָּם וְהַיּוֹצֵא בְּשַׁיָּרָא וְאֵינוֹ מוֹצֵא מְגִלָּה לְהוֹלִיךְ עִמּוֹ, יִקְרָאֶנָּה בְּי"ג אוֹ בְּי"ב אוֹ בְּאֶחָד עָשָׂר, בְּלֹא בְּרָכָה; וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין עַד יָמִים הַלָּלוּ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁקּוֹרֵא אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַחֹדֶשׁ. הַגָּה: וְהָכֵי נָהוּג; מִיהוּ אִם נִזְדַּמֵּן לוֹ אַחַר כָּךְ מְגִלָּה, חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָהּ בְּיוֹם י"ד, אֲפִלּוּ קְרָאָהּ תְּחִלָּה בְּיוֹם י"ג מִכָּל מָקוֹם קָרָא אוֹתָהּ שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ (כָּל בּוֹ וּבֵית יוֹסֵף).
תלמוד ירושלמי מגילה א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
משנה: קָרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי. אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר שֵׁנִי אֶלָּא מִקְרָא מְגִילָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:
הלכה: מַתְנִיתָא בְּשֶׁעִיבְּרוּ וְאַחַר כָּךְ קָרְאוּ אוֹתָהּ. אֲבָל אִם קָרְאוּ אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ עִיבְּרוּ לֹא בְדָא. מַתְנִיתָא לֹא אָמְרָה כֵן אֶלָּא קָרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁינִי. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּתוּב לְקַיֵים אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הזֹּאת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר הַשֵּׁינִית. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאִם קָרְאוּ אוֹתָהּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁינִי.
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מֶה עָשׂוּ מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. כָּתְבוּ אִגֶרֶת וְשָׁלְחוּ לְרַבּוֹתֵינוּ. שֶׁכֵּן אָמְרוּ לָהֶם. מְקַבְּלִין אַתֶּם עֲלֵיכֶם שְׁנֵי יָמִים הַלֵּילּוּ בְּכָל שָׁנָה. אָמְרוּ לָהֶן. לֹא דַיֵינוּ הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ אֶלָּא שֶׁאַתֶּם רוֹצִין לְהוֹסִיף עָלֵינוּ עוֹד צָרָתוֹ שֶׁלְהָמָן. חָזְרוּ וְכָתְבוּ לָהֶן אִיגֶּרֶת שְׁנִיָיה. הָדָא הִיא דִכְתִיב לְקַיֵּים עֲלֵיהֶם אֵת אִיגֶּרֶת [הַפּוּרִים] הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. מֶה הָיָה כָתוּב בָּהּ. אָמְרוּ לָהֶן. אִם מִדָּבָר זֶה אַתֶּם מִתְיָירְאִים הֶרֵי הִיא כְתוּבָה וּמַעֲלָה בָּאַרְכַיִים. הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה זְקֵינִים וּמֵהֶם שְׁלֹשִׁים וְכַמָּה נְבִיאִים הָיוּ מִצְטָעֲרִין עַל הַדָּבָר הַזֶּה. אָמְרוּ. כָּתוּב אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה. אִילּוּ הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוִּינוּ מִפִּי מֹשֶׁה. כָּךְ אָמַר. לָנוּ מֹשֶׁה. אֵין נָבִיא אַחֵר עָתִיד לְחַדֵּשׁ לָכֶם דָּבָר מֵעַתָּה. וּמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר מְבַקְּשִׁים לְחַדֵּשׁ לָנוּ דָבָר. לֹא זָזוּ מִשָּׁם נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין [בַּדָּבָר] עַד שֶׁהֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֵינֵיהֶם וּמָצְאוּ אוֹתָהּ כְּתוּבָה בַתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה כְּתוֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר. זֹאת תּוֹרָה. כְּמַה דְתֵימַר וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זִכָּרוֹן אֵילוּ הַנְּבִיאִים. וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יי וגו׳. בַּסֵּפֶר אֵילּוּ הַכְּתוּבִים. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַים אֶת דִּבְרֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר.
רַב וְרִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן וּבַר קַפָּרָא וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמְרוּ. הַמְגִילָּה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה לָמֹשֶׁה מִסִּינַי. אֶלָּא שֶׁאֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַנְּבִיאִים וְהַכְּתוּבִּים עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. וַחֲמֵשֶׁת סִיפְרֵי תוֹרָה אֵינָן עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. מַה טַעֶמָא. קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אַף מְגִילַּת אֶסְתֵּר וַהֲלָכוֹת אֵינָן עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. נְאֱמַר כָּאן קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם. הֲלָכוֹת. הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.
רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָמָן הָרָשָׁע עָתִיד לִשְׁקוֹל כַּסְפּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר. מוּטָּב שֶׁיַּקְדִּים כַּסְפָּן שֶׁלְבָּנַיי לְכַסְפּוֹ שֵׁלְאוֹתוֹ הָרָשָׁע. לְפִיכָךְ מַקדִּימִין וְקוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים.
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. הִקִּישׁ שָׁנָה שֶׁהִיא מְעוּבֶּרֶת לְשָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. מַה שָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן אַף שָׁנָה שֶׁהִיא מְעוּבֶּרֶת אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. כְּדֵי לִסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִגְאוּלָּה.
רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. אוֹתָהּ הַשָּׁנָה הָיְתָה מְעוּבֶּרֶת. מַה טַעַם. מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחוֹדֶשׁ לְחוֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חוֹדֶשׁ אֲדָר. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. מַה בֵינֵיהוֹן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר. שְׁנֵי כִבְשֵׂי עֲצֶרֶת בֵּינֵיהוֹן. נוֹלַד בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּאֲדָר בְּשָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת וְנִכְנַס לְשָׁנָה שֶׁהִיא מְעוּבֶּרֶת. אִין תֵּימַר. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. שָׁנָה אֲרוּכָּה הִיא. אִין תֵּימַר. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. אֵין לוֹ אֶלָּא עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי אַיְיבוֹ בַּר נַגָּרִי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הֵן הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה כָל אֲדָר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים. עַד הַפּוּרִים. הֵן הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַיי. הָדָא אָמְרָה. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. אִין תֵּימַר. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. לָא קִיֵים עַל שַׁתָּא וּמְעַבֵּר לָהּ. מַר עוּקְבָּא אַשְׁכַּח תְּרֵין אִיגְרִן. בְּחָדָא כְתִיב. וּשְׁפַר בְּאַפַּיי וּבְאַפֵּי חֲבֵרַיי מוֹסְפָה עַל שַׁתָּא תַּלְתִּין יוֹמִין. וּבְחָדָא כְתִיב. וּשְׁפַר בְּאַפַּיי וּבְאַפֵּי חֲבֵרַיי מוֹסְפָה עַל שַׁתָּא יֶרַח יוֹמִין. מָאן דְּאָמַר תַּלְתִּין יוֹמִין. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. וּמָאן דְּאָמַר. יֶרַח יוֹמִין. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. דְּאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי יוּדָן גְּזוֹרִי רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לְעוֹלָם שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְעוּבָּרִין. עִיבֵּר אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא עִיבֵּר אֶת הַשֵּׁינִי מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. לְעוֹלָם אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן חָסֵר.
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מִצוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בָּאֲדַר הַשֵּׁינִי אֵינָן נוֹהֲגוֹת בָּאֲדַר הָרִאשׁוֹן חוּץ מִן הֶסְפֵּד וּמִן הַתַּעֲנִית שֶׁהֵן שָׁוִין בָזֶה וּבָזֶה. רִבִּי בָּא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי חוּנָה רַבָּהּ דְּצִיפּוֹרִין אָמַר. הִנְהִיג רִבִּי חֲנִינָה דְצִיפּוֹרִין כְּהָדָא דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא אָמַר אֶלָּא הִנְהִיג. הָא לַהֲלָכָה לֹא. אֲבָל לְעִנְיָין שְׁטָרוֹת כּוֹתְבִין. אֲדָר הָרִאשׁוֹן וַאֲדָר הַשֵּׁינִי. אֶלָּא שֶׁכּוֹתְבִין אֲדָר הַשֵּׁינִי תִינְיָין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֲדָר הַשֵּׁינִי כוֹתֵב תי״ו וְדַיּיוֹ.
תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁינִי אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִילָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַף שִׁימּוּעַ שְׁקָלִים וְכִלְאַיִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב חוּנָה רַב בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה רַבָּה. הַכֹּל יוֹצְאֵין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן קְרִיאָתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְיֵאוּת. כְּלוּם אָמְרוּ. מַשְׁמִעִין עַל הַשְּׁקָלִים. לֹא כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן. אְִם אוֹמֵר אַתְּ. בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד כְּדוֹן אִית בַּשַּׁתָּא שִׁיתִין יוֹמִין. כְּלוּם אָמְרוּ יוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאָיִם לֹא כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַצְּמָחִין נִיכָּרִין. אְִם אוֹמֵר אַתְּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד כְּדוֹן אִינּוּן דַּקִּיקִין.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.