353

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ג. שלושת הענינים וההבדל ביניהם נרמזים במגילה

יש לומר, ששלושת הענינים הללו [(א) "מקבלין אתם עליכם שני ימים הללו", (ב) "קבעוני", (ג) "כתבוני"] וההבדל שביניהם, הנזכר לעיל [שאת הענין הראשון בקשו מרדכי ואסתר, ואת שני האחרונים בקשה אסתר בלבד] – רמוזים בהדגשה במגילה17:

כאשר מסופר כיצד קבלו היהודים על עצמם18 "לקים את ימי הפורים האלה"19, נאמר במגילה19 "כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה", ואילו אחר כך נאמר20 "ומאמר אסתר קים דברי הפורים האלה ונכתב בספר", ויש לומר ששני פסוקים אלו מדברים אודות שלושת הענינים הנ"ל:

בפסוק הראשון מדובר אודות התקנה של ימי הפורים לימים של משתה ושמחה וכו'21, כפי שמובן מן המילים "לקיים את ימי הפורים האלה", בדומה לדברי הירושלמי "מקבלין .. שני ימים הללו". ולכן מוזכרים כאן שניהם*: "מרדכי היהודי ואסתר המלכה", כי תקנה זו נקבעה על ידי בקשתם המשותפת, כאמור לעיל.

ואילו בפסוק השני מדובר אודות תקנת קריאת המגילה22 ואודות כתיבת המגילה. במילים "ומאמר אסתר קים דברי הפורים האלה" הכוונה היא לתקנת קריאת המגילה, ולכן נאמר "דברי הפורים", ולא "ימי", שהמשמעות היא, ברמז לפחות, לדבר ולספר על נס פורים – "לקרייה"23. ובמילים "ונכתב בספר" הכוונה היא לכך שהסיפור, המגילה, נכתבה כאחד מן "הכתובים" – "כתבוני"24,

ולכן אומרת על כך המגילה "ומאמר אסתר", בלי להזכיר את מרדכי, כי את שני הענינים הללו בקשה אסתר לבדה.

הערות

  1. 17. נוסף על הנ"ל הערה 12.
  2. 18. לאחרי אגרת הב' שרק אז קבעוה לחובה בכל העולם (מגילה ז, א ופרש"י).
  3. 19. מג"א ט, לא.
  4. 20. שם, לב.
  5. 21. ולהעיר שכאן נאמר רק "בזמניהם", משא"כ לעיל (ט, כז) נאמר "ככתבם (וכזמנם)", ש(גם) כפשוטו שייך לכתיבת המגילה (כפרש"י שם) – כי כאןנפרטוקריאתוכתיבתהמגילהבפסוקשלאח"ז, כדלקמן.
  6. *. ומקדים מרדכי – כי בזה אסתר טפלה אליו, כנ"ל הערה 12.
  7. 22. להעיר אשר קריאת המגילה – היא לאו דוקא ב"ימיהפוריםהאלה"כי"מגילהנקראת(גם)ביאיב יג" ובירוש' (מגילה פ"א ה"א – הובא בשו"ע או"ח סי' תרפ"ח ס"ז וברמ"א) מתחיל מר"ח.
  8. 23. ראה עד"ז הרי"ף לע"י מגילה ז, א (ד"ה שלחה כו' קבעוני כו').
  9. 24. ראה פרש"י מג"א עה"פ: "ומאמר אסתר קים וגו', אסתר בקשה מאת חכמי הדור לקבעה ולכתוב ספר זה עם שאר הכתובים וזהו ונכתב בספר" (וראה ירושלמי מגילה פ"א ה"ה). וי"ל דמ"ש "לקבעה" הכוונה להענין ד"קבעוני" (וזה נלמד מהתחלת הכתוב), ו"לכתוב ספר" ("כתבוני") נלמד מסיום הכתוב, וע"ז מסיים רש"י "וזהו ונכתב בספר".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.