ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה א

287

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

חלה ההלכה של כוונה "לשמי", נוקט רש"י בדיעה שבהתאם לשיטתו בפירושו על הגמרא:

נאמר במשנה³¹ "אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנים אותן מקדושה לקדושה". בענין זה יש מחלוקת בין הרמב"ם לבין הראב"ד³²: הרמב"ם סובר שהלכה זו היא גם לגבי בדק הבית עצמו – "אם הקדיש לבדק ההיכל לא ישנה לבדק המזבח³³, וכן כל כיוצא בזה". ואילו הראב"ד חולק על הרמב"ם וסובר ש"אין שינוי בין קדשי היכל לשאר עזרות ולא למזבח", ומסביר שהדין במשנה הוא רק לגבי קדשי מזבח, ש"קדשי מזבח אפילו מקדשים קלים לחמורים אין משנים ואין ממעטים באכילת קדשים, אבל בדק הבית מה יש בין זה לזה".

בפירושו על הגמרא מפרש רש"י את המשנה שדלעיל, ואומר: "דקדשי בדק הבית שהקדישם למזבח לא עשה כלום ובקדשי מזבח אין משנין מקדושת עולה לשלמים ומשלמים לעולה", אך לא בקדושת בדק הבית עצמו, כשיטת הראב"ד.

ויש לומר, שהלכה זו קשורה להלכה המוזכרת לעיל³⁴ שהנתינה³⁵ צריכה להיות "לשמי"³⁶: כיון שאדם מכוון את הנתינה "לשמי", לקדוש־ברוך־הוא, אין כל כך חשיבות לאיזה ענין מסויים הוא הקדיש זאת, והעיקר שזה "לשמי", לקב"ה. ולכן, אם הוא הקדיש זאת לבדק הבית, מותר לשנות זאת לבדק המזבח וכדו', כי הכוונה "לשמי"³⁷ היא אינה דוקא "לשמי"

הערות

31. תמורה לב, א.
32. הל' תמורה פ"ד הי"א.
33. בגדר קדושת היכל י"ל שלהרמב"ם נכללה גם מחיצת העזרה – ראה רמב"ם הל' בית הבחירה (פ"א ה"ה): "ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אהל מועד הוא הנקרא עזרה". דלכאורה מחיצה זו היא בשביל העזרה (מקום שבו עומד המזבח) ולמה קוראו "מחיצה אחרת סביב להיכל" כו'", ובפרט שהוא מיותר לכאורה? וי""ל דדינא קמ"ל בזה דמחיצה זו היא בשביל ההיכל וא"כ קדושת היכל לה. ואם הקדיש לבדק היכל נכלל בזה גם מחיצה זו, ועפ"ז גם ע"ז הדין דלא ישנה לבדק המזבח (וראה כס"מ הל' תמורה שם).
34. דתרומת המשכן (המדובר בפרשתנו) הוא של בדק הבית (ראה מגילה כט, ב). ואף שבפרשתנו מדובר בתרומת המשכן (בדק הבית) סתמית, משא"כ ברמב"ם שם שאיירי בהקדיש (בפירוש) לבדק ההיכל כו' – מ"מ י"ל דגם בזה מהני לדעת רש"י הכוונה ד"לשמי" כבפנים.
35. ראה לקמן סעי' ז'.
36. ואף שפירש"י להלן (ד"ה תקחו): ג' תרומות אמורות כאן א' תרומת בקע לגולגולת שנעשו מהם האדנים כו' ואחת תרומת המזבח כו' ואחת תרומת המשכן (וא"כ "ויקחו לי" נאמר רק בתרומה הא' – תרומת האדנים) – הרי (אף את"ל דרש"י חשבן כפי הסדר שהם כתובים בתורה (כבירוש' שקלים פ"א ה"א) ו"ויקחו לי תרומה" קאי על תרומת האדנים (ראה משכיל לדוד) –) דוחק לומר שהדין ד"לשמי" הוא רק בתרומת האדנים. ועוד ועיקר: הרי כתב רש"י ע"ז (ד"ג' תרומות אמורות כאן") "אמרו רבותינו", אבל בפשוטו, הפרשה כאן מדבר ע"ד תרומת המשכן וע"ז קאי גם "ויקחו לי תרומה". וראה מפרשי רש"י פסוק ג'.
37. בנוגע להשינוי מתרומה א' לב' (כגון: מתרומת המשכן (בדק הבית) ל(שקלים עבור) קרבנות צבור) – יל"ע בדעת רש"י בפשש"מ אם גם בזה מהני הדין ד"לשמי" שאפשר לשנות או לא. ע"ד ההלכה – ראה: רמב"ם וראב"ד הל' שקלים פ"ד ה"י (וצפע"נ שם וה"ח). ספ"ב מהל' ערכין ובמפרשי הרמב"ם שם. צפע"נ שם. מפרשי הירושלמי ספ"ה דשקלים. ועוד. ולהעיר מפרש"י ריש פרשתנו (פסוק ג' בסופו): ושאר הכסף הבא שם בנדבה עשאוה לכלי שרת. וראה כתובות קו, ב ובתוד"ה וכי שם. נ"כ הרמב"ם הל' שקלים שם ה"ב. ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.